הציבור ישלם את מחיר הטעויות: הבנקים מפסידים - אך ממשיכים לשלם שכר הגבוה ב-30% מהממוצע במשק

השכר הממוצע בחמשת הבנקים הגדולים בישראל גבוה ב-30% מהשכר הממוצע במשק. למעט עובדי המונופולים הטבעיים ­ חברת החשמל ומקורות ­ עובדי המגזר הסקטור הפיננסי מקבלים את התגמול הגבוה ביותר ­ כך עולה מהסקירה השנתית של מערכת הבנקאות שפירסם בנק ישראל.

הסקירה השנתית מגלה כי הוצאות השכר על עובדים היו כ-45% מהערך המוסף של הבנקים (כלומר הרווח מפעולות לפני פחת על בניינים והוצאות השכר) ב-2007. זהו נתון חריג בהשוואה לשמונה מדינות דומות לישראל ­ובהן בלגיה, דנמרק ואירלנד,­ שבהן הוצאות השכר הן רק 28.8% מהערך המוסף, ובהשוואה לממוצע העולמי העומד על 31.4%. שנת 2008 סיפקה הזדמנות יוצאת דופן להתרשם מרמת השירות שנותנים הבנקאים עבור שכרם הנאה.

בנק , למשל, השקיע 9 מיליארד שקל מחשבון ההשקעה העצמי שלו (נוסטרו), 94% מהונו העצמי, באיגרות חוב של פאני מיי ופרדי מאק, שתי החברות החולשות על מחצית משוק המשכנתאות האמריקאי. פאני מיי ופרדי מאק כמעט קרסו, והן ניצלו רק לאחר שהולאמו על ידי הממשל האמריקאי בספטמבר.

זמן קצר לאחר מכן תבע יו"ר דיסקונט, שלמה זהר, מחברי הכנסת לגלות אחריות לאומית והסביר להם שתנאי הכרחי להתמודדות עם המשבר בצורה הראויה הוא להימנע מפופוליזם. זהר הוכיח את חברי הכנסת על ניסיונותיהם להחליש את מערכת הבנקאות, שהמשבר הוכיח לדבריו את חוזקה, שמרנותה ויציבותה.

בנק השקיע 5 מיליארד דולר, 94% מהונו העצמי, במכשירים מובנים של נגזרות אשראי של שוק המשכנתאות האמריקאי, כולל מכשיר מסוג SIV. זאת אף שאחד מבכירי הבנק הודה בשיחה פרטית בתחילת 2008 כי אין לו מושג קלוש מהו המכשיר, שבו השקיע הבנק שלו 500 מיליון דולר.

אותו בכיר הבהיר אז כי בכוונתו לנסוע לארה"ב כדי ללמוד את התחום על בוריו, אך מסע הלימודים הזה נהפך למיותר שלושה חודשים מאוחר יותר, כשהפועלים מכר את כל תיק נגזרות האשראי שלו לקרן ההשקעות האמריקאית פימקו בהפסד של 780 מיליון דולר.

הביצועים העלובים של הבנקים בכל הקשור לניהול סיכונים באו לידי ביטוי בנפילה של 57% במדד הבנקים ב-2008. זאת לעומת ירידה של 48.4% במדד ת"א 25.

שנת 2009 תראה שגם הרווחים ב-2006 וב-2007, שהיו שנים טובות לבנקאות, היו נמוכים למעשה ממה שדווח. לפי ההערכות, הבנקים יגדילו משמעותית את ההפרשות לחובות שיש ספק אם ניתן לגבות אותם, ימחישו את המוסכמה הוותיקה, שלפיה הלוואות גרועות ניתנות בזמנים טובים, וייאלצו, כנראה, להיענות לרמזים העבים של בנק ישראל להפסיק את חלוקת הדיווידנדים.

הגידול בהפרשה לחובות מסופקים של המגזר העסקי, שיפגע ברווחי הבנקים, יקוזז. הדרך לקזז אותו תהיה עלייה במרווחים שבין העלות לבנקים של אשראי מבנק ישראל ומהציבור ­ באמצעות פיקדונות ­ לבין הריבית שהם גובים מעסקים וממשקי הבית.

העלייה במרווחים תישען, בין היתר, על הדממת פעילות ההנפקות של איגרות חוב, כתוצאה מעלייה דרמטית בתשואות. העלייה במרווח תמתן את הפגיעה ברווחי הבנקים ואת השחיקה בשכר עובדיהם ­ שרמתו נמצאת במתאם גבוה עם רמת הפעילות במשק.

את מחיר הטעויות הגסות שביצעו ההנהלות הבכירות של הבנקים כשהימרו על נגזרות האשראי בארה"ב ישלמו הן משקי הבית והמגזר העסקי, בעלייה חדה בריבית הריאלית שישלמו, והן בעלי המניות, שיוותרו על נתח ניכר מהדיווידנדים שהיו אמורים לקבל, לאחר שנה של נפילה במחירי המניות.