וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נערכים לפקיעת הפטנט

מאת רוני לינדר-גנץ

31.12.2008 / 6:58

חברת התרופות הדנית לונדבק מתמחה בפיתוח תרופות למחלות של מערכת העצבים - שוק של 111 מיליארד דולר המשווע לתרופות חדשות. בקרוב יפקע הפטנט על תרופת הדגל של החברה, ציפרלקס, האחראית על 70% ממכירות החברה - ושעון החול שלה אוזל והולך



>> חברת התרופות הדנית לונדבק, המתמחה בתרופות פסיכיאטריות, סובלת בעצמה לעתים מפיצול אישיות קל. החברה, שלפי החלטה אסטרטגית מפתחת ומשווקת את כל התרופות שלה בשותפות עם חברות תרופות אחרות, מוצאת עצמה לא פעם במאבק מסחרי מול אחת משותפותיה, בנוגע לתרופות שאינן קשורות בשותפות זו.



לפני שמונה חודשים, למשל, ניצחה לונדבק בבית משפט בבריטניה את אחת מהשותפות החשובות שלה - חברת טבע הישראלית. זאת לאחר שטבע ניסתה לתקוף את הפטנט של תרופת הדגל של לונדבק, ציפרלקס. למרות המאבק המר, שתי החברות צריכות להמשיך לשתף פעולה בפיתוח של תרופה אחרת, החשובה מאוד לשתיהן - אזילקט לטיפול בפרקינסון. טבע ולונדבק מפתחות ומשווקות יחד את התרופה, שעשויה להיהפך לרבת מכר בשנים הקרובות.

"קשה לשתף פעולה עם חברה בתרופה אחת, ולהתחרות בה באחרת", מודה קובי שרון, מנכ"ל לונדבק ישראל. עם זאת, הוא מסביר כי האסטרטגיה של שותפות עם חברות אחרות מאפשרת ללונדבק, שהיא חברה קטנה יחסית (מקום 50 בעולם), למקסם את היכולות שלה ולצמצם את הסיכון במקרה של כישלון בפיתוח תרופה.



חברת תרופות סוציאליסטית



לונדבק היא עוף די מוזר בשוק התרופות העולמי. כיאה לחברה הפועלת בתרבות הסקנדינווית הסוציאליסטית, בעל המניות המרכזי בה הוא הציבור. מרבית רווחי החברה חוזרים אל הציבור באמצעות תרומה לקהילה ומענקי מחקר לסטודנטים ולחוקרים מסקנדינוויה, המחולקים על פי החלטה של ועדה מיוחדת הפועלת בחברה. על בונוסים שמנים ושכר מנופח לבכירים, יכולים המנהלים רק לחלום.



החברה עוסקת רק בתרופות למחלות במערכת העצבים המרכזית (CNS) ומחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, כמו דיכאון, חרדה, הפרעות במצב הרוח, אלצהיימר, פרקינסון, הפרעות שינה, שבץ מוחי ואלכוהוליזם. היקפו של שוק זה מוערך בכ-111 מיליארד דולר.



"זה תחום שנבחר במחשבה תחילה", אומר שרון, "כי מלבד איידס וסרטן הוא הפתוח, המאתגר והחשוב ביותר כיום, וחסרות בו תרופות. במחלות נוירולוגיות, כמו פרקינסון ואלצהיימר, הדבר ניכר במיוחד; המוצרים הקיימים יכולים לעכב את תופעות הלוואי של המחלה או להקל עליהן, אך לא לרפא או לחסן. מי שיצליח לפתח תרופה טובה בתחומים אלה, יהיה לו ביד בלוקבאסטר - תרופה עם מכירות של יותר ממיליארד דולר בשנה".



התרופה הידועה והחשובה ביותר של החברה היא ציפרלקס, לטיפול בדיכאון ובחרדה. בשנים הספורות שחלפו מאז השקתה שברה התרופה כמעט כל שיא אפשרי. היא נהפכה לתרופה הנרשמת ביותר לדיכאון ב-26 מדינות, עם היקף מכירות של 1.2 מיליארד דולר ב-2007, ולמותג ידוע כמעט כמו פרוזק. באירופה משווקת ציפרלקס באופן בלעדי על ידי לונדבק, ואילו בארה"ב מכונה התרופה לקספרו והיא משווקת עם חברת פורסט.



למרות הצלחתה בעולם, ציפרלקס - שמחירה בישראל 142 שקל לחפיסה - אינה נכללת בסל הבריאות, ואפשר להשיגה בהנחה רק באמצעות הביטוחים המשלימים בקופות החולים או בביטוח פרטי. באופן מפתיע, לונדבק ישראל אפילו לא הגישה אותה כמועמדת לכניסה לסל התרופות בשנתיים האחרונות.



"במשוואה הזו יש שלושה גורמים: ועדת הסל, קופות החולים ואנחנו. מאחר שרוב התכשירים בשוק שבו פועלת ציפרלקס הם גנריים, יש חלופות זולות יותר שנותנות מענה לבעיה, ואין אינטרס ממשי להכניס את התרופה לסל.



איך תדע זאת, אם לא תנסה להגיש בקשה להכנסתה לסל?



"במשך שלוש שנים רצופות הגשנו את התרופה לוועדת הסל - ונכשלנו. בשנתיים האחרונות הפסקנו לנסות. אני מכיר את מגבלות הסל, ויודע שבמצב הזה אין סיכוי להכנסת התרופה".



800 מיליון דולר לפח



ללונדבק יש אמנם כמה תרופות מצליחות, כמו אביקסה ואזילקט, אך ציפרלקס אחראית על כ-70% ממכירות החברה. נתון מרשים זה גם מדאיג, לאור העובדה שהגנת הפטנט של התרופה מתקרבת לקצה, והפטנט יפקע ב-2012.



בשנים האחרונות מרחיבה החברה את ההתוויות של התרופה, כדי שתותאם לטיפול במחלות נוספות). לדברי שרון, בישראל מתקיים כעת מחקר ענק על 500 חולים בעלות של 1.5 מיליון יורו, שבודק אם ציפרלקס יעילה גם בטיפול בהפרעות של פוסט-טראומה.



גם הדור הבא של ציפרלקס בדרך. "פיתחנו תרופה שתציע אפקטיוויות גבוהה יותר, במינון נמוך יותר ועם פחות תופעות לוואי, בשותפות עם החברה היפאנית טקדה", מספר שרון. התרופה תוגש לאישור ה-FDA (מינהל המזון והתרופות בארה"ב) בסוף 2009, ותשווק ב-2010.



בצנרת של לונדבק נמצאות כרגע ארבע תרופות בשלבים מתקדמים למדי, לטיפול בסכיזופרניה, בשבץ ובדיכאון. עם זאת, שרון מגלה כי באחרונה חוותה החברה גם כמה כישלונות. "הגענו לשלב 3 (שלב מתקדם בפיתוח תרופה, רל"ג) עם חברת MSD, בתרופה שהיתה אמורה להיות בלוקבסטר לטיפול בהפרעות שינה", הוא אומר. "בישורת האחרונה הניסוי נכשל בגלל בעיה של בטיחות - ו-800 מיליון דולר הלכו לפח. תרופה אחרת לאלצהיימר נפלה גם היא בשלב 3 בגלל בעיות ביעילות, והפסדנו 100 מיליון דולר".



שרון מתוסכל מכישלון הניסויים אך גם מהתדמית השלילית של חברות התרופות: "טוענים שהחברות גובות מחירים גבוהים מדי על תרופות מקוריות, אבל לא מדברים על הסיכון הרב הטמון בפיתוח תרופות אלה, ועל הכסף שהולך לאיבוד לפעמים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully