המועמדים החדשים לכנסת לא מבינים דבר בניהול

>> הפריימריס והוועדות המסדרות כבר מאחורינו, ואנו כבר יכולים לזהות מי יאיישו את 120 הכיסאות בכנסת הבאה. פרט לסילוקם המחפיר של הפרופסורים יצחק בן ישראל ומנחם בן ששון מרשימת קדימה והצטרפותם של כמה אנשי תקשורת, קשה לראות שינוי מהותי בפני הפוליטיקה הישראלית.

את האמת אנו יודעים כבר כעת: לא יחול שינוי אמיתי בהתנהלות הממשל הישראלי. פרט לכמה כשלים אסטרטגיים של הדרג הפוליטי - מלחמת לבנון השנייה, עלייתו של החמאס ומהירות התגובה למשבר הכלכלי - ניתן לומר כי המאפיין העיקרי של המציאות הישראלית הוא כישלון ארוך ומתמשך של המגזר הציבורי, כמערכת שתפקידה לנהל את ענייני המדינה, ליישם ולאכוף חוקים ולתכנן את העתיד.



אין כמעט יום שבו אזרחי המדינה אינם נחשפים לביורוקרטיה ולכשלים של תיאום בתוך המערכת הציבורית, הגורמים לסבל רב לרבים - ובדרך כלל לאוכלוסיות הנזקקות. קשה לזהות מערכות ציבוריות המתפקדות היטב. בתוך המערכת הציבורית קיימים גם "איים של מצוינות" המתפקדים היטב ובאופן ראוי, אך אלה אינם מעידים על הכלל.



הנבחרת החדשה של הפוליטיקה הישראלית לא תביא לשינוי בהתנהלות זו. כשמתבוננים במועמדים לכנסת הבאה קשה למצוא אנשי כלכלה וניהול רבים. קיים גם קושי לאתר אנשים שענייני ניהול משק המדינה וענייני המינהל הציבורי מעניינים אותם. רוב נבחרי הציבור הם נציגי מגזרים מובהקים - של השכבות החלשות, של העמדה בענייני שאלת ארץ ישראל השלמה ובעיקר מבינים גדולים בענייני ביטחון. מי מהם מבין בארגון וניהול של מערכת ציבורית גדולה כמו זו של ישראל, המעסיקה יותר מ-800 אלף עובדים, ורק מרכיב השכר שבה עולה למשלם המסים כ-70 מיליארד שקל בשנה? מי מהח"כים הנכנסים באמת מבין את תהליך התקצוב? מי למד מודלים של ניהול אסטרטגי של מערכות ציבוריות בעולם הרחב? מי מכיר היטב את מערכת השכר ויחסי העבודה של המגזר הציבורי?



המערכת הפוליטית חייבת לעבור שינוי מהותי בדרך התייחסותה לדרך הניהול של המערכת הציבורית, ולשנות מן היסוד את מבנה מערכות הניהול האסטרטגי של הממשל הישראלי: החל מהכנסת, דרך שינויים במשרד האוצר, בנייה מחדש של נציבות שירות המדינה, הגדרה מחדש של תפקידי ומבנה משרד ראש הממשלה וארגון מחדש של משרדי הממשלה כגופי ביצוע מודרניים ומוטי-לקוחות.



בבחירות הקרובות יש להעלות את עניין זה מדרגה. אנחנו נכנסים לעשור השני של המאה ה-21 עם מינהל ציבורי הדומה לזה של אמצע המאה ה-20.



הכותב הוא מנכ"ל להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל