יו"ר ועדת הכלכלה: "על מדינת ישראל להשקיע כמיליארד דולר בהיי-טק"

ראשי ההיי-טק וההון סיכון שהגיעו היום (ד') למשכן הכנסת בירושלים, בכדי לקבל מענה לגלי הפיטורים המתחוללים בחודשים האחרונים בהיי-טק הישראלי, לא זכו למענה ברור. עם זאת, נראה שבכל זאת זעקתם נשמעה. נציגי האוצר, גם אם הללו היו בדרג נמוך יחסית (רפרנטים), שהגיעו לדיון מיוחד שערכה ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא - הבינו לליבם. הדיון נערך ביוזמת יו"ר ועדת הכלכלה, חבר הכנסת, רוברט אילטוב.



המסר העיקרי של ראשי ההיי-טק וההון סיכון היה כי על האוצר לפעול מהר, שכן אם לא, עוד אלפי עובדי היי-טק ישירים ועשרות אלפי עובדי שירות יפוטרו ב-2009. חריף הדוברים היה דיויד אסיא, המייסד של חברת התוכנה מג'יק, שכיום משמש כנציג איגוד התעשיות האלקטרוניקה והתוכנה וכמשקיע פרטי בחברות סטארט אפ. "עם כל הכבוד לאנשי האוצר, הרושם שמתקבל הוא שאתם לא חיים כרגע את המצב בשוק", ציין אסיא בפתח דברים, כשבעיקר כיוון אותם לאנשי האוצר.



"אתם חיים בקונספציות ולא מבינים שהעולם רץ קדימה ומשתנה. יש צורך לפתוח את הארנק ולהדפיס כסף. אין פרופסור או שר אוצר שלא מבין את זה חוץ ממדינת ישראל. אצלנו האסימון עדיין לא ירד. הסתובבתי בשבועות האחרונים בקרב עשרות חברות סטארט אפ. רבים מהם הולכים להיסגר, כבר 4,000 עובדי היי-טק פוטרו, והערכה היא שעוד 10 אלף עובדי היי-טק יפוטרו בשנה הקרובה.



מאחר ועל כל עובד היי-טק נסמכים 3-4 עובדי שירות, המשמעות היא ש-60 אלף עובדים יפוטרו בענף שמוגדר כקטר של המשק הישראלי. ערכנו מצגת בנושא בפני משרד האוצר כיצד להכפיל את הייצוא ל-35%, כעת הכל נעצר. תוכנית האצה של משרד האוצר היא מעט מדי ומאוחר מדי. הסיוע למדען הראשי היא קריטית. חייבים להגיע לתקציב של שלושה מיליארד שקל. אם לא נפעל מהר תהיה קטסטרופה".



שלמה וקס, מנכ"ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ציין כי ישראל מוציאה 8,000 מהנדסים בוגרים אקדמיים מדי שנה. "אם הם יברחו, אז אוי לנו", אמר.



ליבת נלסון, שותפה בקרן פלנוס, המספקת הלוואות לחברות היי-טק, המשיכה את הקו התקיף של אסיא ווקס, וציינה כי ישנן מדינות שונות המנסות לפעול בכדי לסייע להיי-טק המקומי נוכח המשבר. "אירלנד הקימה קרן לעידוד השקעות בחברות היי-טק, כך גם בריטניה. סינגפור הקימה רשות שלמה שמעודדת חברות היי-טק להקים מרכזי מו"פ". הם ממנים את כל ההוצאות של חברות שמקימות אצלם מרכזי מו"פ. ישנן מדינות שעושות רבות כדי להוביל לאחר שיצאו מהמשבר. גם הודו וסין לא יישארו מאחור. הכי חשוב כרגע הוא עניין העיתוי. אי אפשר להתדיין. אם נחכה ייגרם נזק לתעשיית ההיי-טק. שכבה שלמה של עסקים תמות", אמרה נלסון.



גבי מימון מנכ"ל משרד התמ"ת, וחגי עידו, פקיד במשרד האוצר, ציינו כי אחת הדרכים בהן מנסה הממשלה להתמודד עם המשבר בהיי-טק היתה תוספת תקציב של 385 מיליון שקל שניתן לתקציב המדען הראשי ברבעון הרביעי של 2008. ועדיין נציגי ההיי-טק טוענים שזה לא מספיק. ובעיקר, שהכסף פשוט לא זורם.



בעיה נוספת שעלתה לדיון נגעה לכך שישראל נכנסת ל-2009 ללא תקציב מאושר, ולמעשה פועלת כרגע על בסיס תקציב המשכי. המשמעות היא שתחת תקציב שכזה המדען הראשי לא יכול לקבל את התוספות המוצעות לשנה הקרובה.



חבר הכנסת רוברט אילטוב אמר ל-TheMarker כי הוא סבור שהדבר צריך להיפתר בוועדת חריגים. "המדען הראשי מקבל מימון בהתאם לתקציב המדען הראשי בשנה קודמת חלקי 12 (12 חודשים). צריך לפתור את העניין", ציין אילטוב.



לדבריו, מדינת ישראל צריכה להזרים סכום של חצי מיליארד דולר עד 800 מיליון דולר לטובת תעשיית היי-טק. אילטוב לא מתרגש מהביקורת הנשמעת בציבור מדוע המדינה צריכה לסייע לתעשייה מבוססת ושמנה: "זו התעשייה הפגיעה ביותר כעת. רוב קרנות הון סיכון איבדו את הכסף ולא יכולות להמשיך ולהשקיע בהיי-טק הישראלי. למשקיעים בעולם יש כיום אלטרנטיוות מעניינות יותר בעולם ההיי-טק הישראלי. צריך לתת היום גיבוי לתעשיית ההיי-טק. בעיני זו השקעה לעתיד".



אילטוב ציין כי בכוונתו לבדוק האם ניתן יהיה לנצל את כספי הערבויות האמריקאיים שהגיעו ב-2003 לטובת השקעה בהיי-טק. "עד כה נוצלו חמישה מיליארד דולר. נותרו ארבעה מיליארד דולר שלא נוצלו. את כספי הערבויות אפשר לנצל רק עבור תשתיות, אבל תעשיית ההיי-טק הישראלית היא בעצם תשתית אנושית. אין לנו אוצרות טבע. ההון האנושי שלנו הוא בפיתוח הטכנולוגי".



גבי מימון, מנכ"ל משרד התמ"ת, ציין כי ההחלטה בסופו של דבר האם לסייע להיי-טק הישראלי טמונה בקביעת סדר עדיפויות מצד משרד האוצר. "כולנו יודעים מה יהיה הגירעון בתקציב המדינה לאור הירידה בכנסות ממיסים בשנה הקרובה. ככל הנראה מדובר ב-3% עד 4% מתוצר.



"עדיין אין הרבה קופצים על האג"ח הממשלתי של מדינת ישראל. המדינה צריכה להשקיע בתשתיות. בתשתית הפיסית. בתשתית ההיי-טק. המדינה צריכה להחליט מה קודם למה, אבל אני מסכים שהשקעה בהיי-טק צריכה להיות בסדר עדיפות גבוה", אמר מימון.



נציג האוצר, חגי עידו, לא פסל את הרעיון להמשיך ולהרחיב את ההשקעה בתקציב המדען הראשי, ואמר: "סיימנו לפני שבועיים את תוכנית האצה הראשונה. אנחנו עובדים כרגע על חלק ב' שלה. אנחנו רואים חשיבות בהשקעה במו"פ גם בתקופת משבר. צריך לבדוק מה לעשות, אך צריך גם להבין שישנן מגבלות פיסקליות לאישור התקציב ומגבלות חוקיות שמקשות על הממשלה".