שלמה מעוז: סוף סוף בנק ישראל עושה מה שאני אומר לו ומוריד ריבית; הוא מתנהג יפה ורוכש דולרים

שנת 2008 שהסתיימה הביאה לזירת הפיננסית העולמית מציאות חדשה שאף אחד לא צפה - בטח לא אחרי שנות הגאות שלפניה. כך, משתנה הטון במסיבת העיתונאים השנתית שכונסה היום באקסלנס לקראת 2009. "אנחנו הולכים למיתון הכבד בעולם מזה 80 שנה", אמר שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס. "בראשונה מאז מלחמת העולם השנייה ישנו מיתון בארה"ב, אירופה, בריטניה ויפאן - מדינות אלו מהוות 53% מהפעילות הכלכלית בעולם. יתר העולם כבר בהאטה כלכלית. קרן המטבע חוזה שיעורי צמיחה של 2.2%-1.5% בעולם, לעומת 3.8% ב-2008. זו תחזית אופטימית מאוד שאני לא קונה".

"ב-2009 תהיה צמיחה אפסית, אולי אפילו שלילית. במדינות דרום מזרח אסיה תרשם צמיחה אולם בשיעורים נמוכים", חוזה מעוז. "ארה"ב נכנסה למיתון בדצמבר 2007 והיא צפויה לצאת ממנו בסוף 2009-תחילת 2010. אירופה נכנסה עכשיו למיתון שלא תצא ממנו לפני 2011. המשק הישראלי, שנמצא בהאטה, יכנס למיתון בסוף 2009-תחילת 2010. הצמיחה ב-2009 צפויה להיות 1.7%", אמר.

לגבי הסביבה האינפלציונית צופה מעוז ירידה חדה בשיעור האינפלציה בשל ירידה בביקושים, והירידה במחירי הסחורות. לאור כך הוא צופה כי בנק ישראל ימשיך להוריד את הריבית עד לרמה של 1%. "סוף סוף בנק ישראל עושה מה שאני אומר לו. כבר ב-2007 אמרתי לו להוריד את הריבית. לקח לו זמן אבל עכשיו הוא מתנהג יפה, וגם רוכש דולרים, בעוד שב-2007 הוא הצהיר שהוא דוגל בשוק חופשי ללא התערבות. בבנק הבינו שזו לא הדרך".

עוד ציין מעוז כי הוא צופה עלייה חדה בשיעור האבטלה על רקע פיטורים שנעשים לאחרונה. כמו כן, הוא צופה ירידה חדה בקצב העלייה בצריכה הפרטית וירידה בהכנסות ממסים בהיקף של כ-12 מיליארד שקל. "בסוף 2009 ידווח ששיעור העוני ירד - נשמע אבסורד לאור המצב. הסיבה לאבסורד היא אופן החישוב של קו העוני. זו הגדרה שקרית מיסודה המבוססת על חציון ההכנסה. כך, הירידה בשכר ההיי-טק והפיננסים מביאים לקו עוני נמוך יותר ומספר העניים שנרשם, נמוך יותר. אבל המציאות רחוקה מהסטטיסטיקה, מספר העניים הולך וגדל. האוכלוסייה המפוטרת היא הצווארון הכחול, אלה שמרווחים 3,800 שקל בחודש".

לגבי ההסלמה בדרום הוסיף מעוז כי מבחינה כלכלית התוספת להוצאות הממשלה אינה משמעותית: "הטנקים ישנים, הפגזים נרכשו מזמן. לחימה בסדר גודל של היום לא משפיעה דרמטית על התקציב. מה שכן, אם ישופצו בתי חולי, בתי ספר, יוקמו תשתיות, התעסוקה יכולה להיטיב עם הפעילות הכלכלית המקומית".

שוק איגרות החוב יתאושש

גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי באקסלנס, העניק אפיקים ממולצים לשנת 2009: שוק האג"ח הממשלתיות (צמוד ושקלי) נהנה מאוד מהפעילות המוניטרית של בנק ישראל. עם זאת, ברבעון הקרוב תהליך הורדת הריבית יגיע למיצוי. פוטנציאל הרווח באפיק הממשלתי מצטמצם וייתכנו הפסדי הון במחצית השנייה של 2009. בראיה שנתית סביר כי האפיק השקלי יהיה האפיק עם הביצועים הגרועים ביותר. כשייפסקו הפחתות הריבית המזומן יהיה אלטרנטיווה טובה", צופה כהן.

באשר לאפיק הקונצרני, שספג מכה קשה ב-2008, הוסיף כהן כי במהלך 2009 מרווחי התשואה ירדו באופן משמעותי. "יהיה תיקון לירידות הקשות של החודשים האחרונים. במחצית השנייה של השנה נראה גם הנפקות. עם זאת, שוק ההון לא יהיה אלטרנטיווה לגיוס חוב עבור חברות קטנות. בנוסף, לאור האכזבה העולמית מחברות דירוג האשראי, ההסתמכות של גופי ההשקעות על הדירוגים שלהם, תהיה בשוליים. אנחנו נבחן השקעות באג"ח לפי התוצאות שיתקבלו באנליזה פנימית".

"כולם עשו טעיות", מוסיף כהן, בהקשר של שוק החוב המקומי. "הבנקים ושוק ההון. גורמים רבים מדברים הרבה בתקשורת אולם קולם לא נשמע באסיפות בעלי האג"ח. אנחנו פעילים באסיפות. שוק ההון חייב לתמוך בסקטור העסקי ולעזור לו לחצות את המשבר. המחויבות שלנו כלפי העמיתים קודמת לכל, אולם אסור לפגוע ביזמים במשק. זה לא הזמן לביריונות מתוקשרת וזעקות חמס. גלגל הזמן לא יחזור לאחור. אקסלנס לא תיבהל מהסדרים במידת הצורך. יש לגבות חוב ועם זאת לאפשר המשך פעילות עסקית לחברות".

לגבי שוק המניות הוסיף כהן כי הירידות לא הסתיימו, אולם התשואה המנייתית הכוללת ב-2009 תהיה חיובית. "שוק המניות העולמי אינו בתמחור חסר משמעותי, גם לאחר ירידה של כ-50-40 מהשיא. תשואת דיווידנד גבוהה וחוסר אלטרנטיווה אטרקטיווית בשוק האג"ח הממשלתי מהווים גורמים מייצבים ליצירת תחתית לשוק המניות".

לדבריו, גורמים נוספים שישפיעו על שינוי המגמה בשוק המניות הם ירידת פרמיית הסיכון באג"ח הקונצרני המדורג, רגיעה במימושים של קרנות הגידור שהיו אחראיות בולטות לירידות, האטה בקצב הורדת תחזית הרווח של החברות, התייצבות שוק הנדל"ן והקטנת קצב המחיקות של הבנקים. הסקטורים המומלצים של כהן הם רפואה, מוצרי צריכה בסיסיים, תשתיות, חברות אנרגיה גדולות ותעשיות ביטחוניות. סקטורים בהשקעת חסר: תוכנה, חומרה, פיננסים ומוצרי צריכה לא בסיסיים.