100 מיליון דולר ירדו לטימיון: ביהמ"ש דחה את בקשת איש העסקים יואב איגרא להקמת מתחם מלונאי בתמנע

הארגונים הירוקים, אדם טבע ודין, ו-וועד הפעולה להצלת עמק ססגון בתמנע רושמים היום ניצחון. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע, השופט ניל הנדל, קיבל היום את העתירה שהגישו וביטל את אישור התוכנית להקמת מתחם מלונאי בעמק ססגון שבתמנע. בית המשפט קבע כי התוכנית אושרה תוך פגיעה חמורה בשלטון החוק ויש להחזיר את התוכנית לדיון מחודש בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה.



מדובר בתוכנית גרנדיוזית שהובילה קבוצת איגרא בבעלותו של איש העסקים, היזם והארכיטקט יואב איגרא שתיכנן ויזם את מלון 'הרודס' באילת. התוכנית שהגישה הקבוצה ואושרה בוועדה המחוזית מתפרסת על שטח של למעלה מ-200 דונם. זאת בעוד שהתוכנית המקורית שאושרה בוועדה המקומית חבל איילות איפשרה בנייה בשטח של 8 אחוזים בלבד מתוך שטח כולל של 300 דונם.



התוכנית מאפשרת בניית מתחם מלונאי הכולל הקמה של 4 מלונות: מלון ילדים, מלון הספא, מלון ג'יפאי (רכבי השטח) ומלון מטיילי המדבר. עוד כולל המתחם הקמת נהר מלאכותי, מרכז כנסים, מרכז קניות שייקרא הרחוב הנבטי, מתחם האי הטרופי, פארק לפעילות אתגרים וחנויות. היזם איגרא תיכנן להשקיע במיזם למעלה מ-100 מיליון דולר.



במהלך הדיון מתח השופט הנדל ביקורת נוקבת על התנהלות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וטען, בתוך כך, כי הדבר מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק. מספר פגמים נמנו שנפלו בתוכנית ואותם היה על הוועדה המחוזית לבחון. ראשית, הוועדה המחוזית לא קיימה דיון כנדרש לפי הוראות תמ"א 35, כמתחייב בחוק - המחייבת בפיתוח זהיר ומבוקר בשטח שבו ערכי נוף יחודיים. כמו כן, לא הוגש נספח נופי סביבתי לוועדה כנדרש וכך נמנעה האפשרות לבחון באופן מעמיק וכולל את ההיבט הסביבתי. עוד צוין בדיון כי התוכנית כוללת בניית מלון בשיעור של בין 14-8 אחוז מכלל השטח, מה שאומר בין 42-24 דונם בלבד, אך בפועל התוכנית שאושרה במחוזית מהווה סטייה משמעותית מתוכנית המתאר המקומית. "הרושם הוא שהמלון שמוגבל ל-8% או בפועל 14%, משתלט במובן מסוים על פני השטח הכולל", נכתב בפסק הדין.



"מדובר באזור ייחוד", נכתב עוד בפסק הדין, "תיאור העותרים לפיו מדובר בשטח שנשמר עד ליום הזה כשטח מדברי בתולי של נופי בראשית, אינה הפרזה אלא קולעת למציאות. דווקא באזור כזה, חשיבות ההקפדה על הערך של איכות הסביבה, עומדת במלוא קומתה... לכן יש לעשות כל מאמץ פרשני במסגרת הנורמטיווית הנתונה כדי לשמור על המשאבים המצומצמים מאד של טבע ונוף". כמו כן נכתב, "יישנו שילוב בין היבט דיוני (התעלמות מתוכנית המתאר הארצית שחלה על השטח - תמ"א 35) לבין היבט מהותי (ערכו הנופי-סביבתי של השטח) שיחדיו מצביעים על פגיעה חמורה בשלטון החוק...".



פרויקט איגרא אושר בשנת 95' בוועדה המקומית וקיבל אשרור סופי ב-2006 בוועדה המחוזית דרום. מאז ועד היום טענו הארגונים הירוקים אשר התאגדו תחת השם "הוועדה להגנת עמק ססגון", כי מדובר במהלך שיפגע אנושות בטבע הייחודי של האזור. ההתנגדות לתוכנית הניעה פעילים ירוקים רבים הדואגים לסביבה ובהם חברי כנסת מהשדולה הסביבתית-חברתית.



העתירה הוגשה באמצעות עו"ד נירית לוטן ועו"ד אלי בן ארי ונתמכה בחוות דעת של המתכננת יעל דורי מאדם טבע ודין ושורה של מומחים ואנשי מקצוע נוספים, ביניהם הפרופסור אמוץ זהבי. לדברי עו"ד לוטן מחברת אדם טבע ודין, "הפסיקה מוכיחה שבית המשפט ידע להעריך נכון את חשיבות השטח וערכיות האזור עבור כל תושבי המדינה. בית המשפט לא ויתר למוסדות התכנון על חובתם לבחון כל תוכנית שמוגשת להם כדי להבטיח ההגנה על הסביבה".



עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל אדם טבע ודין: "פסק הדין מהווה תקדים חשוב בכל הנוגע לביצוען של תוכניות מיושנות שאינן הולמות את רוח הזמן, לא מתחשבות בצרכי הדורות הבאים ומנוגדות לעקרונות של פיתוח בר קיימא, המעוגנים בין היתר בתמ"א 35. החלטה זו צריכה לשמש אות אזהרה לאותם יזמים בפרויקטים בהם מבקשים לפגוע בערכי טבע ונוף באמצעות שימוש בתוכניות מיושנות, כדוגמת כפר הנופש בפלמ"חים, הפרויקט התיירותי בחוף כורסי וכפר הנופש בחוף בצת. אנו מקווים כי תקדים זה יתמרץ את הכנסת לקדם הצעת חוק שתכליתה לחייב דיון מחודש בכל התוכניות המיושנות מסוג זה, על מנת לחסוך את הצורך להגיע לבית משפט בכל פעם מחדש".