השנה שבה מכפיל ההון בבנקים איבד 60%

>> אחת התופעות המעניינות במשבר הזה היא התרסקות מכפיל ההון של הבנקים. מכפיל ההון המצרפי של חמשת הבנקים הגדולים צנח בשנה האחרונה כמעט ב-60% - מ-1.26 בתום 2007 ל-0.56 בתום 2008. רק בסוף אוגוסט הגיע המכפיל ל-0.94.

שווי כלכלי של בנק יכול להיות נמוך משמעותית מהונו החשבונאי, בין היתר, כתוצאה מכך שמדידת ירידת ערך של הנכסים הכספיים - שהם עיקר נכסיו - מתבצעת באמצעות הפרשה לחובות מסופקים. התפיסה החשבונאית היא שהפרשה לחובות מסופקים צריכה לשקף רק את התחזית להפסדים שכבר התהוו, והיא שונה במהותה מתפיסה של שווי הוגן שכולל בחובו את כל הציפיות לעתיד.



לצורך המחשה, ניקח נכס פיננסי בסך 100 מיליון שקל, שבהתאם למידע ליום המאזן לא התרחש בגינו אירוע הפסד - אך בהסתברות של 20% יתרחש בעתיד אירוע כזה. אף שהשווי ההוגן של הנכס הוא רק 80 מיליון שקל, הרי שמבחינה חשבונאית טהורה לא צריכה להירשם הפרשה לחובות מסופקים. אגב, אם ננטרל את השפעת רמת הביטחונות, הבדל תפיסתי זה יכול להסביר את הפער כיום בין ערכה המאזני של ההלוואה לחברה מסוימת לבין מחירי איגרות החוב שלה בשוק.



ההוצאה המצרפית של הבנקים בגין הפרשה לחובות מסופקים גדלה אמנם ברבעון השלישי לכ-1.4 מיליארד שקל (רק כ-2% מהונם המצרפי), אך מחירי מניותיהם מצביעים על ציפיות של המשקיעים לגידול משמעותי בהפרשה בשנים הבאות. לאור העובדה שהבנקים פועלים במינוף פיננסי של כ-6%, הרי שבהתעלם מהפסדים תפעוליים חזויים והבדלים נוספים בערך הנכסים וההתחייבויות הבנקאיים, ניתן לומר כי שווי הנכסים הכספיים של הבנקים לדעת המשקיעים נמוך בכ-2.6% מערכם במאזן.



כנגד זאת עומדת הערכת השווי שהציג בנק דיסקונט לצורך בדיקת ירידת הערך של השקעתו בבנק הבינלאומי ברבעון השלישי. הערכת השווי, שנשענה אך ורק על מידע ציבורי, תמכה בערך המאזני של ההשקעה - כ-1.5 מיליארד שקל - אף ששווי השוק שלה לתום הרבעון ולמועד פרסום הדו"חות היה רק כ-810 מיליון שקל ו-530 מיליון שקל.



דוגמה הפוכה ומרתקת לא פחות קשורה לבנק הפועלים, שהכיר ברבעון השלישי בירידת ערך של השקעתו בדלק נדל"ן שמטופלת אף היא בשיטת השווי המאזני, וזאת על בסיס מחיר השוק. די להזכיר שרבעון אחד קודם נשען בנק הפועלים על הערכת שווי לדלק נדל"ן שעלתה על מחיר השוק שלה פי שלושה.



יהיה קשה להתעלם ממחירי השוק של מניות הבנקים בטענה שהם משבריים, וזאת גם על רקע השונות הקיימת במכפיל ההון של כל בנק. כך, לדוגמה, מכפיל ההון לסוף השנה של בנק המזרחי הוא 0.8, יותר מפי שניים ממכפיל ההון של דיסקונט (0.38). בכל מקרה נראה כי בתקופה הנוכחית, שבה הבנקים "סגרו את הברז", מדידת שווי הוגן של הלוואות שהעניקו בעבר על פי ריבית קמעונאית שוטפת לא תהיה מציאותית.



-



הכותב הוא יועץ IFRS ומנהל התוכנית בחשבונאות במרכז הבינתחומי בהרצליה