"נפגעי פעולות איבה אינם יודעים לעמוד על זכויותיהם"

>> "נפגעי פעולות איבה זו קבוצה שלא יודעת לעמוד על זכויותיה. אלה שכן מנסים לתבוע נתקלים בחסמים ביורוקרטיים שמביאים אותם הרבה פעמים לחרפת רעב" - כך אומר עו"ד עומר יעבץ, שמייצג בשנים האחרונות נפגעי קסאמים רבים בתביעות נגד הביטוח הלאומי, וייצג באחרונה נפגעים משדרות ומיישובי עוטף עזה.



לדברי יעבץ, ממועד אירוע הפגיעה "לוקח כמה שבועות ואף כמה חודשים עד שנפגעים פונים אלינו. אם הפגיעה הפיסית קשה - ההמתנה קצרה יותר, ואם הפגיעה היא נפשית - זה לוקח יותר זמן".

יעבץ (44), בעל נכות של 100% פלוס, בעקבות פציעתו לפני 25 שנה בפעילות בלבנון, מתמחה זה כ-17 שנה בייצוג נפגעי פעולות איבה ונכי צה"ל. הוא נחשף לתחום במסגרת עבודתו בפרקליטות מחוז תל אביב, והתמקצע בו כשפתח משרד עצמאי לפני 17 שנה. מאוחר יותר הצטרף למשרדו עו"ד צחי ביטון. "אין לי ספק שהנכות שלי הובילה אותי לרצות להתמחות ולטפל בנכים - כי אני רואה עצמי כנכה ששוקם", אומר יעבץ. "הרגיז אותי שכל פעם שדיברתי עם נכים או נפגעים חזרה על עצמה התלונה: 'אף אחד לא אומר לנו כלום'. לא היה שום דבר שכתוב בצורה מסודרת. אפילו על ההוראות של משרד הביטחון שמתייחסות לנכי צה"ל וחלות גם על נפגעי פעולות איבה היה כתוב בראש הדף 'שמור', כאילו זה סוד מדינה".



טיפול ממושך וביורוקרטי



ליעבץ יש ביקורת על האופן שבו מטפל הביטוח הלאומי בנפגעי פעולות איבה. "נכי פעולות איבה", אומר יעבץ, "נכנסים לצינורות הטיפול הביורוקרטי הממושך והקשה לצורך קבלת הזכויות המגיעות להם על פי החוק. דרך קשה ומייסרת ממתינה להם לפני שיקבלו זכויות אלה.



"בתום תקופת הטיפול הרפואי יידרשו נכים אלה להוכיח כי היו באירוע איבה ונפגעו בנפשם - ולא סבלו מפגיעה נפשית קודמת, כי פגיעתם מתמשכת והיא בדרגה גבוהה המצדיקה הענקת זכויות".



"בהיבט המהותי, קיימת גישה מערכתית של חוסר אמון כלפי הנפגעים. אם המערכת מתקשה להתמודד אתם ומתייחסת לרבים כשקרנים, אז למעשה הרבה אנשים אינם מטופלים, ולכן יש לשנות את הגישה".



האם הגישה הזו אינה נובעת מניסיונות לניצול של המערכת?



"יש כאלה שמרמים, אבל צריך להיות מתחם של סבירות. אי אפשר להתייחס רק למאבחנים של הביטוח הלאומי כאמינים ולשלול חוות דעת רפואיות אחרות, ובפרט שדווקא המאבחנים שקובעים מקבלים את משכורתם מהביטוח הלאומי. חייב להיות איזון במערכת, ופה אין איזון, כי האזרח הקטן עומד מול מערכת ביורוקרטית וגדולה, וברוב המקרים אין לו מושג מה הן זכויותיו".



לא מכירים את הפתרונות



"בהיבט הטכני, הביטוח הלאומי מטפל בנפגעי פעולות איבה באותן מחלקות שמטפלות בנפגעי תאונות עבודה. כתוצאה מכך מחלקות אלה אינן מכירות את הזכויות של נפגעי פעולות איבה", הוא אומר.



לדבריו, "זו מערכת חוקים אחרת מזו של נפגעי עבודה, אבל הביטוח הלאומי הרבה פעמים מבלבל בין שתי המערכות, ולמעשה במקרים רבים מטעה את הנפגעים, בשל חוסר ידיעת החוקים. תוצאה נוספת של בעיה טכנית זו היא שנפגעים אלה נשלחים לאותן ועדות רפואיות שבודקות נפגעי עבודה, ושם הם מקבלים יחס לא קל".



כדוגמה מספר יעבץ על איש עסקים שהוא מייצג, שנפצע בפיגוע בראס-אל-שטן ב-2003 ונגרמו לו פגיעה נפשית ופגיעה בשמיעה, ועד כה לא קיבל פיצוי. לדברי יעבץ, רק לאחר כשלוש שנים מפנייתו הוא הוכר בתור נפגע פעולות איבה, ורק בחלוף שנה נוספת הוא זומן לוועדה רפואית. כעבור שנה מהוועדה נמסר לו כי הפגיעה לא נגרמה מהתאונה, וכי היו לו בעיות נפשיות לפני כן. לאחר שכמה סיבובים חוזרים בוועדות הרפואיות לא הועילו, מתכנן יעבץ להגיש ערעור לבית הדין לעבודה.



"המערכת נותנת מגוון רב של פתרונות לכל סוגי הנפגעים, אך הבעיה היא שרוב האנשים לא מכירים את הפתרונות".



נפגעי חרדה זכאים לטיפול פסיכיאטרי



>> לפי חוק נפגעי פעולות איבה, נכות מוגדרת כפגיעה בכושרו התפקודי של האדם, ביכולותיו החברתיות, התעסוקתיות, בקשרים הבין-אישיים, בריכוז ובחשיבה.



"אלה שפגיעתם הנפשית היא זמנית (עד חודש) אינם מוגדרים נכים אלא נפגעי חרדה, והם זכאים לפי החוק לקבל, עם הגשת תביעתם לביטוח הלאומי, טיפול רפואי פסיכיטארי וכל עזרה אפשרית לצורך הטבת מצבם הנפשי", אומר עו"ד עומר יעבץ. "בפועל לא כל הנפגעים מקבלים מהביטוח הלאומי החזרים או מקדמות על הטיפול הפסיכיאטרי. הטיפול יינתן עד להחלטה סופית בעניינם וייפסק אם לא יוכרו כבעלי נכות של 20% לפחות".