השנה הגרועה ביותר מאז 1983: מדד ת"א 25 נפל ב-46%

>> 2008 אמנם היתה שנה רעה מאוד בבורסה של תל אביב - אבל לא היתה הגרועה בתולדותיה. נכון, התשואה השלילית של 46% שהציג בשנה החולפת מדד ת"א 25 היתה הגרועה ביותר מאז 1990, אז החל המעקב הסדיר אחריו. ואולם ב-1983 ירד מדד המניות הכללי של אז - שנקרא מדד המניות החופשיות - ב-67.7% ריאלית. גם אז זה היה קשור למשבר פיננסי חמור: המפולת של מניות הבנקים והלאמת ארבעת הבנקים הגדולים במשק, שהחלה ב-1982.



אלא ש-2008 תיזכר כאחת הגרועות בהיסטוריה של הכלכלה העולמית. ב-31 בדצמבר 2007, לפני שנה בדיוק, ננעל מדד ת"א 25 ברמה של 1,217 נקודות. אתמול הוא חתם בגובה של 654 נקודות. 1,000 שקל נהפכו בתוך שנה ל-530 שקל.

ההידרדרות בבורסה בשנה האחרונה היתה רצופה וכמעט נטולת הפוגות. עם זאת, היה בה תאריך מפתח: 15 בספטמבר, היום שבו התברר כי המשבר העולמי יוצא משליטתם של הבנקים המרכזיים והממשלות - וכי תל אביב אינה שונה מכל בורסה אחרת בעולם. מאז אותו יום נפלה הבורסה ב-30%.



צניחה בנדל"ן



המדד שסבל מהירידות החדות ביותר ב-2008 היה תל אביב נדל"ן 15, עם צניחה של 79.8%. 15 מניות המדד נפלו בשיעור של 20% במקרה הטוב (גב ים) ו-91% במקרה הגרוע (אפריקה ואזורים).



נפילות במחירי הנדל"ן במדינות כמו ארה"ב רוסיה ואירופה, שם מרוכז חלק גדול מהפעילות של חברות מדד תל אביב נדל"ן 15, הן שעמדו מאחורי התפרקות המדד. הן חתכו מהשווי שלו 51 מיליארד שקל, כך ששוויין הנוכחי של 15 החברות שמרכיבות אותו הוא כ-11 מיליארד שקל. חברות נדל"ן פועלות בדרך כלל באמצעות מינופים גבוהים. בשנים האחרונות ענף הנדל"ן היה הכוכב הגדול של שוק ההנפקות ואחראי לחלק הארי של ההנפקות. המשבר הכלכלי החריף, שהוא בעיקר משבר נזילות, פגע מסיבה זו באופן הקשה ביותר בחברות הנדל"ן.



האפיק המנצח



בכל זאת יש אפיק השקעות אחד שניצח ב-2008: שוק איגרות החוב הממשלתיות, שסגר אתמול את אחת השנים הטובות בתולדותיו. שרשרת הורדות הריבית - מרמה של 4% לרמה של 1.75% בחודש הבא; הנהירה לנכסים בטוחים; שמירה על מדיניות תקציבית סבירה; וירידה חדה בתשואות על איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב - כל אלה הובילו לעליות חדות בענף. בסך הכל טיפס מדד האג"ח הממשלתיות ב-9.7% (תשואה ריאלית של כ-6%). לשם השוואה, ב-2003 - השנה הטובה ביותר בשוק איגרות החוב הממשלתיות - הניב המדד תשואה של 13.5%.



איגרות חוב מסוג שחר לטווחים של 4-9 שנים הניבו תשואה של כ-5% - ובסך הכל עלו ב-14%-15%. שליש מהתשואה היתה בדצמבר. איגרת החוב לטווח של 9 שנים מעניקה כיום תשואה של 4.96%. אג"ח מסוג שחר לטווח של 16 שנה עלתה ב-2008 בכ-16.5%, וטיפסה בדצמבר ב-10%.



איגרות החוב הצמודות הניבו תשואה של עד 12% בטווחים הארוכים מאוד. איגרות החוב ל-18 שנה עלו בדצמבר ב-8.5% - ובסך הכל טיפסו ב-10.4% מתחילת 2008. איגרת החוב הטובה ביותר היתה של שופרסל מסדרה ב', שעלתה ב-13% ומעניקה תשואה ממוצעת שנתית של 4.2% במח"מ של 6.7 שנים. מזרחי טפחות הנפקות עלתה ב-12.5% ושטראוס עלית מסדרה ב' עלתה ב-12.3%.



הדולר נשאר מתחת ל-4 שקלים



2008 היתה שנה תנודתית גם בעבור השקל. בסיכום שנתי נחלש הדולר מול השקל ב-2.1% בלבד - ונסחר אתמול תמורת 3.802 שקלים. ואולם במשך השנה הגיע הדולר לרמות של 3.23 שקלים, ומהצד השני חצה את רמת ה-4 שקלים והגיע ל-4.022 שקלים בנובמבר.



אל רמתו הנמוכה ביותר, 3.23 שקלים, הגיע הדולר ביולי. בנק ישראל החליט להתערב אז במסחר כדי לחזק את המטבע האמריקאי, והודיע על הגדלת קצב רכישות המט"ח לרמה ממוצעת של 100 מיליון דולר ביום.



אל רמתו הגבוהה ביותר, 4.022 שקלים, הגיע הדולר בנובמבר. מאז הוא נחלש ב-6.3%. לעומת נקודת השפל שאליה הגיע ביולי, התחזק הדולר מול השקל ב-16.5%.



משבר במניות הבנקים



מדד תל אביב בנקים ירד השנה ב-57% ובעלי המניות, בעיקר הציבור, איבדו על הנייר כ-40 מיליארד שקל. בניגוד למה שקרה בארה"ב ובאירופה - שם המשבר היה בראש ובראשונה משבר בנקאי והוביל לקריסה של עשרות בנקים - בישראל שמרה מערכת הבנקאות על יציבות. גרמה לכך העובדה שהבנקים בישראל, בשונה ממקביליהם בחו"ל, לא עסקו בפעילות איגוח של משכנתאות ומכשירים פיננסיים.



ובכל זאת, המשבר לא פסח על הבנקים הישראליים. ראשון שנפגע היה בנק הפועלים, שהשקעה כושלת באג"ח מגובות משכנתאות הובילה אותו למחוק כ-1.3 מיליארד דולר - ולאבד בכך את כל רווחי 2008. בהמשך הצטרף אליו גם דיסקונט, שסבל מסנטימנט שלילי בשל חשיפה לאג"ח מגובות משכנתאות של פרדי מק ופאני מיי - שתי ענקיות משכנתאות שניצלו מקריסה בעקבות התערבות הממשל האמריקאי. לאומי נפגע אף הוא ממחיקות בשל השקעות באג"ח של בנקים זרים שנפלו, כמו וושינגטון מיוצ'אל וליהמן ברדרס.



כעת יש למשקיעים במניות הבנקים שני חששות עיקריים: החשיפה לחו"ל דרך תיק ניירות הערך של הבנקים; ותיק האשראי של הבנקים, שעשוי להוביל אותם לבצע הפרשות ענק לחובות מסופקים - בדומה להפרשות שבוצעו בזמן המשבר ב-2002.



מכפילי ההון של הבנקים (היחס שבין שווי השוק להון העצמי) ירדו השנה לשפל שלא הכירו מאז תחילת העשור. ב-2009 ייאלצו הבנקים להתמודד גם עם דרישה להגדיל את יחס הלימות ההון שלהם (הון שעליהם לרתק והם אינם יכולים להשתמש בו למתן אשראי) - דבר שעשוי להכביד עוד יותר על פעילותם במתן אשראי ולהוביל להגברת מחנק האשראי במשק.



הצניחה של הטייקונים



אחת התופעות הבולטות ב-2008 היתה הצניחה של המיליארדרים הגדולים - בעיקר אלה שפועלים בנדל"ן בחו"ל, כמו לב לבייב, אליעזר פישמן ויצחק תשובה. שווי הנכסים שלהם קרס והחוב הגדול שלהם - כל אחד מהם חייב כמה עשרות מיליארדי שקלים - החל לאיים באופן ממשי על הקבוצות שהם מובילים ועל יציבותם.



שוק ההון שידר חשש שהם לא יחזירו את מלוא החוב במהירות, ואיגרות החוב שלהם נפלו. עתה נסחרות איגרות החוב של הטייקונים בתשואות שנחשבות לתשואות זבל. האג"ח של פישמן נסחרות ב-60%, של לבייב ב-54% ושל תשובה ב-42%.



גם מניית העם השנייה צנחה



כיל - שחלק גדול מהציבור השקיע בה לאחר שהיתה המניה המובילה ב-2007 - צנחה ב-2008 ב-43%. הנפילה של כיל נבעה בעיקר מהמפולת בשוק הסחורות החקלאיות. גם החברה לישראל, החברה האם של כיל שבשליטת עידן וסמי עופר, צנחה - אבל לא רק בגלל כיל. לחברה לישראל יש צרות גם מכיוון צים וטאואר.



בתי ההשקעות נעלמו



אחד הענפים שמשקף באופן הטוב ביותר את הדרמה הגדולה שהתחוללה בכלכלה העולמית והישראלית בשנה החולפת הוא בתי ההשקעות וחברות החיתום. במאי 2007, רגע לפני פרוץ המשבר, השווי המצרפי של חמשת בתי ההשקעות הגדולים בבורסה ושתי חברות החיתום המובילות היה 5.6 מיליארד שקל. שניים מהם - כלל פיננסים ואקסלנס - נסחרו בשווי גבוה ממיליארד שקל. כיום השווי המצרפי של בתי ההשקעות וחברות החיתום הוא 1.2 מיליארד שקל בלבד.



במקרה הזה המספרים מספרים את המשבר בצורה הטובה ביותר: חברת החיתום פועלים אי.בי.אי, שנסחרה במאי 2007 בשווי של יותר מחצי מיליארד שקל, שווה כיום 75 מיליון שקל בלבד; לידר שוקי הון, שנסחרה בשווי של 404 מיליון שקל, שווה כיום 62 מיליון שקל; כלל פיננסים, שנסחרה ערב המשבר ב-1.2 מיליארד שקל, שווה כיום 180 מיליון שקל; ואנליסט, שהגיעה לשווי של 800 מיליון שקל, איבדה כמעט 90% ושווה כיום פחות מ-100 מיליון שקל.