האם מפעל קיבוצי רשאי להעדיף את חברי הקיבוץ?

>> האם מפעל קיבוצי המבצע פיטורים רשאי להעדיף חברי קיבוץ על פני עובדים שכירים אחרים? אם בעבר נדמה כי המסגרת הקיבוצית ומערכת החובות והזכויות של החברים בה היתה ברורה, הרי שמאז מחצית שנות ה-90, חברי קיבוץ המשולבים במפעלים קיבוציים נחשבים כעובדים לכל דבר ועניין, לרבות לעניין זכויותיהם הסוציאליות.

ואולם מאז שהחברה הקיבוצית עברה שידוד מערכות השתנו פני הדברים. עתה הקיבוצים מעסיקים את חבריהם במפעלים האזוריים או הקיבוציים כעובדים לכל דבר, לטוב ולרע. האם עתה זכאים חברי קיבוץ לטעון כי יש לתת להם עדיפות על פני עובדים אחרים, רק בשל הזיקה המיוחדת שלהם למפעל הקיבוצי?



מול זכות הקניין של המעסיק וזכותו לנהל את עסקו כרצונו ועל פי צרכיו מעמידים דיני העבודה מגבלות שונות בשל אינטרסים בעלי עוצמה, כגון חוקי השוויון בעבודה. כך, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה מגן על העובד ואוסר על אפלייתו לרעה משורה של טעמים כמו מין, מעמד אישי והריון. ידועה ומושרשת גם החובה של המעסיק, באשר הוא, לנהוג בתום לב ובהגינות כלפי עובדיו.



במסגרת השיקולים המערכתיים, פיטוריהם של חברי הקיבוץ יוצרים נטל נוסף על הקיבוץ עצמו - כספית ומוראלית. במסגרת השיקולים האישיים, לחבר קיבוץ יש קשר וזיקה אישית כחבר המשק למפעל שבו הוא עובד, בין אם הוא בגדר עובד "מושאל" או "בסידור עבודה" של הקיבוץ, או אף אם הוא עובד שכיר.



ניתן להניח כי זיקתו ועניינו של חבר קיבוץ בשגשוג המפעל הם מעבר לעניינו של עובד חוץ. בנוסף, ניתן להניח כי חבר קיבוץ יקשה לנייד עצמו בשוק העבודה בשל הזיקה המיוחדת לקיבוצו, ושיקולים אלה צריכים להיות "נסיבות אישיות" המייחדות אותו משאר העובדים השכירים.



בית הדין לעבודה טרם נדרש לסוגיה זו. במקרה אחד שהתפרסם טען עובד חוץ בכיר נגד קיבוץ נתיב הל"ה כי פיטוריו היו שלא כדין, בין השאר, מפני שניתנה עדיפות לחברי הקיבוץ, ואילו הוא "עובד חוץ". בית הדין קבע בקצרה כי הטענה לא הוכחה ולכן לא העמיק בסוגיה זו.



-



הכותבת היא מנהלת מחלקת יחסי עבודה ושותפה במשרד עורכי דין רחל בן-ארי, אדם פיש ושות'