שיתוף פעולה בין המעסיקים לעובדים - למען המשק

>> נחמיה שטרסלר ("דון קישוט וסנשו פנשה מקרקסים אותנו", TheMarker, 12.12.08) מתאר את יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ונשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שרגא ברוש, כ"מקרקסי ממשלות" סדרתיים ומסוכנים, לא יכול היה לבחור דימוי כושל יותר לנושאי מתקפתו מדון קישוט וסנשו פנשה.

בעוד דון קישוט עסוק במלחמות הזויות בטחנות רוח שאותן הוא מדמה לאבירים ומכשפות שנוצרו בדמיונו הקודח, שטרסלר עצמו מונה את שורת הישגיהם האמיתיים והמרשימים של עיני וברוש בפתרון סכסוכי עבודה ומניעת פיטורים והשבתות של המשק.



לא ברור מדוע מלין שטרסלר על שיתוף הפעולה בין המעסיקים לעובדים. הוא אמור היה לזכור כי ב-94'-2004 ידע המשק כמיליון וחצי ימי שביתה בממוצע מדי שנה. מאז החל שיתוף הפעולה בין עיני לברוש, ירד המשק לכ-200 אלף ימי שביתה בממוצע בשנה בלבד, מה שהביא לחיסכון של כמיליארד שקל בשנה. הישג חשוב נוסף של השניים הוא החלת פנסיה חובה על המעסיקים, הסכם שבו זכו לפנסיה כמיליון שכירים שהיו עד אז חסרי רשת ביטחון פנסיוני.



הפעם, התגייסותם המהירה והתקיפה של עיני וברוש היתה במטרה להביא ליישומה המיידי של תוכנית חירום שתמזער את נזקי המשבר העולמי: למנוע פיטורים המוניים, להזרים אשראי שיאפשר את המשך פעילותו של מגזר העסקי ולהבטיח את פרישתם בכבוד של העובדים השכירים והעצמאיים. בעוד משרד האוצר והעומד בראשו הציגו תוכנית חסרה, מגומגמת ושנויה במחלוקת, עיני וברוש הצליחו לאחד סביבם במהירות הן את הח"כים והממשלה והן את ראשי המשק.



בניגוד לשטרסלר, יש רבים וטובים התומכים בהשקעת משאבים בהצלת המשק והחברה, והשקפותיהם אינן תלושות מהמציאות העולמית העכשווית: כל מדינות העולם, ללא יוצא מן הכלל, מזרימות מיליארדים בניסיון לבלום ולמזער את נזקיו של המשבר. בשום מקום לא קראתי כי הממשלות במדינות אלה מואשמות בפופוליזם, בכלכלת בחירות או בניסיון לספק לחם ושעשועים להמון הרעב.



כיום מתקיים דיאלוג פורה ושווה שבו לוקחים חלק נציגים מכל מגזרי המשק: לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שהיא הגוף המייצג של כל המגזר העסקי הפרטי, וההסתדרות, שמייצגת את כלל העובדים. שילובם של שחקנים אלה והקשבה לצרכים המגיעים מן השטח, יסייעו לקובעי המדיניות הרבה יותר מפרשנות דמגוגית.



הכותב הוא נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל