בחודשיים האחרונים התרבו ההערכות כי מתפתחת בועה בשוק איגרות החוב הממשלתיות בארה"ב לאחר שהתשואות ירדו מרמה של למעלה מ-5% באמצע 2007 ועד רמה של כמעט 2% כיום. משקיעים אשר השקיעו ב-2008 בחוב של ממשלת ארה"ב גרפו רווחי הון של כ-15%.
אנו לא ממהרים לחרוץ את גורלה של מגמה זו המתבטאת בנהירת משקיעים, הן אמריקאים והן זרים, לטובת איכות, לטובת השקעה חסרת סיכון, לטובת ביטחון. זה שם המשחק כיום - ביטחון ושמירת ערך הכסף. החיפוש אחר הזדמנויות מתבטא רק בשוליים.
כאשר מוסיפים למגמת סנטימנט זו, המתבטאת בפסיכולוגיה של Flight to Quality, גם סיבות כלכליות אמיתיות כגון המשך התמתנות בפעילות הריאלית, עלייה בסיכוני הדפלציה, ריבית מוניטארית ברמת אפס לאורך חודשים רבים, והתערבות ממשלתית המתבטאת ברכישה של אג"ח ממשלתי ע"י הבנק המרכזי, המגמה מקבלת גם הצדקה כלכלית.
למרות זאת, ישנם גם סיכונים כלכליים רבים בהשקעה באיגרות החוב האמריקאיות. בשנה הפיסקאלית שהחלה באוקטובר 2008, צפוי משרד האוצר בארה"ב להנפיק 2 טריליון דולר של חוב כאשר סך המכשירים הממשלתיים הסחירים נעים לכיוון של 6 טריליון דולר.
עלייה זו נובעת מהצורך של הממשל לממן את תוכניות החילוץ השונות והצעדים הפיסקאליים שבוצעו ויבוצעו בהמשך הדרך. מעבר לזה, עלייה בגירעון וההרחבה המוניטארית עשויה לגרום להתפרצות אינפלציונית לקראת סוף 2009, דבר אשר עשוי לעלות למשקיעים בהפסדי הון גבוהים כאשר תמונת המאקרו תשתנה.
כאשר, אי אפשר להתעלם מהגורם הפסיכולוגי אשר הוכיח את השפעתו מספר רב של פעמים לאורך ההיסטוריה. כאשר השוק "יחליט" על החלפת תקליט, שוק איגרות החוב הממשלתי צפוי לחוות ירידות שערים חדות.
בעקבות המשך הביקושים לחוב הממשלתי האמריקני וירידת התשואות החדה, כאשר איגרות החוב הקצרות נסחרות סביב רמת תשואה לפדיון של 0%, אנו מעדיפים להשקיע באיגרות חוב ממשלתיות של מדינות גוש היורו תוך בחירה סלקטיווית. בנוסף לפרמיית הסיכון שמקבלים על השקעה באיגרות חוב אירופאיות, ישנן סיבות כלכליות התומכות בהשקעה זו ועשויות להניב רווחי הון בטווח הקצר-בינוני.
לאור החמרת התנאים הכלכליים והמשך הירידה בתחזיות ובציפיות האינפלציוניות, אנו סבורים כי נשיא הבנק המרכזי של גוש היורו, ז'אן קלוד טרישה, ייאלץ להמשיך לבצע הרחבות מוניטאריות אגרסיביות בהתאם למקבילו האמריקני. אנו צופים כי הבנק המרכזי יוריד את הריבית מרמתה הנוכחית, 2.5%, לרמה של 1.50% לפחות, עד תום המחצית הראשונה של 2009. החזאים צופים ירידה אגרסיבית יותר לרמה של 1%.
התשואה לפדיון של האג"ח הגרמני עומדת על 2.95%, ומשקיעים אשר השקיעו באג"ח זה מתחילת השנה רשמו רווחי הון בשיעור של 12%. התשואה על האג"ח הצרפתי עומדת על 3.40% ורווחי ההון הניבו 11.5%, והתשואה על ה-Gilt הבריטי עומדת על 3.12% והניבה 13% תשואה מרווחי הון.
בהשוואה בין ה-Gilt הבריטי לאג"ח הבנצ'מארק של גוש היורו (ה-Bund הגרמני), אנו נותנים עדיפות לחוב הבריטי, לאור ציפיותינו להורדות ריבית חדות יותר (צופים רמה של 1% במחצית הראשונה של 2009, תחזיות כלכלנים: 0.5%-1%) ולחצים דיפלציוניים גבוהים יותר והשפעתן על התשואות לאורך כל העקום בטווח הקצר-בינוני.
הכותב: אריה טל הוא אנליסט ראשי בספרינט השקעות
האם ישנה עדיפות להשקעה באג"ח ממשלתי אירופי, בריטי, על פני מקבילו האמריקאי?
TheMarker
1.1.2009 / 12:08