העליון: ניתן להרשיע בתרמית בעקבות פרסום מידע כוזב - גם אם אף אחד לא פעל לפי המידע

בית המשפט העליון המתיק אתמול את עונשו של אביהו הורוביץ, בעל השליטה לשעבר בחברה הציבורית ישטק, ממאסר בפועל של שנתיים וחצי לשנתיים בשל התמשכות ההליכים נגדו. ואולם, הקנס שעליו לשלם גדל מחצי מיליון שקל ל-800 אלף שקל בנוסף ל-16 חודשי מאסר על תנאי. העליון גם הפך את החלטת השופט המחוזי וקבע כי ניתן להרשיע בעבירה של תרמית בניירות ערך אדם שפירסם מידע מטעה - גם אם אף אחד לא פעל לפי המידע שפורסם.



ב-2006 הרשיע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב עודד מודריק את הנאשמים בפרשת קבוצת החברות ישטק - אביהו הורוביץ, בן ציון פרקו, אליהו ורך ורפאל בצר - בשורת עבירות שבהן מרמה, דיווח כוזב במסמכי תאגיד, גניבה בידי מורשה, סיוע לגניבה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הכללת פרט מטעה בתשקיף, קשירת קשר להשגת מטרה אסורה, מצגי שווא ואי דיווח. חברת ישטק תעשיות וטכנולוגיות היא חברה ציבורית הנסחרת בבורסת ניו יורק, והחברות ישטק שוקי הון וקופל (נהיגה עצמית) הן חברות ציבוריות בישראל.



כתב האישום הציג ארבעה אישומים המתארים סדרת פעולות של הנאשמים, שבראשם הורוביץ, בשנים 95-'94', שתכליתן ניצול כוח הניהול והשליטה בחברות הציבוריות שבקבוצת ישטק לשליחת יד בכספי החברות והעברתם לכיסי הנאשמים. לתכלית זו גויסו מהציבור כספים בהנפקה, תוך שימוש בדרכי מרמה ובמצגי שווא, הן כלפי הציבור והן כלפי החברות בקבוצת ישטק ומנהליהן. לאחר מכן נערכו עסקות סיבוביות שנועדו להעביר את הכספים מהחברות הציבוריות.



עקב פעילות הנאשמים סבלו החברות ממחסור במזומנים שפגע בתפקודן והפסידו סכומים לא מבוטלים מעסקות גרועות, מרכישת מניות במחיר כפול ממחיר השוק בעת העסקה, או מתשלום כפול עבור אותן מניות שנרכשו במועדים שונים על ידי החברה.



רוב טענות הנאשמים נדחו, ואף התקבלו כמה ערעורים של הפרקליטות בנוגע לעבירות מסוימות. עם זאת, עונשי המאסר של האחרים הופחתו והקנסות הוכבדו: פרקו נידון לשנת מאסר בפועל, שנה על תנאי וקנס בסך 600 אלף שקל. ורך ובצר נידונו לחצי שנה של עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס בסך חצי מיליון שקל.



בפסק הדין ניתנה תשובה לשאלה שמטרידה את העוסקים בדיני ניירות ערך: האם מצג מטעה של נושאי משרה מספיק להוכחת תרמית בניירות ערך. במלים אחרות, האם יש לזכות בעל שליטה מעבירה זו, כאשר הפרקליטות לא מצליחה לאתר משקיע תמים שהולך שולל אחר המצג המטעה.



ברוב דעות קבעו השופטים אליקים רובינשטיין, חנן מלצר ועדנה ארבל כי כדי להוכיח תרמית בניירות ערך התביעה אינה חייבת להוכיח שאדם הונע בפועל לבצע עסקה בניירות ערך בעקבות מצג שווא. בכך קיבל העליון את ערעור המדינה על זיכויים של הורוביץ ופרקו מעבירת התרמית. קביעה זו מתבססת על העיקרון שיש להבטיח את אמון הציבור בשוק ההון ואת ההוגנות בשוק זה, וכן להבטיח כי המנגנון לפיו מתומחרים ניירות הערך בשוק ההון יתבסס על מידע אמין ומדויק. המוקד הוא בפוטנציאל הפגיעה של ההתנהגות הפסולה, ולא במספר המשקיעים שאכן הונעו בעקבות המצג הכוזב או המטעה. תוצאה זו מתיישבת גם עם אופיו של המסחר בניירות ערך כיום שנעשה במידה רבה באמצעות האינטרנט, דבר המקשה על איתור המשקיעים שאכן הונעו על-ידי המצג המטעה או הכוזב ועל הקביעה אם דווקא מידע זה הוא שהניע את המשקיע מתוך כלל המידע לו נחשף. לא די בכך שתועלם עובדה מהותית בכדי להקים את עבירת ההנעה בתרמית, אלא נדרש כי המצג שייווצר בעקבות העלמת אותה עובדה מהותית יהא מטעה בכללותו. ואולם, בניגוד לקביעתו של מודריק נקבע כי אין התביעה נדרשת להוכיח כי המשקיע הסביר היה מושפע מהעלמת מידע זה, ודי בקיומו של סיכוי של ממש לכך.



בדעת מיעוט נתלה רובינשטיין בלשון החוק, הדורשת כי העבריין "הניע או ניסה להניע". מלים אלה, כך רובינשטיין, מדגימות כי מחויבת תוצאה התנהגותית - משקיע קנה או מכר ניירות ערך בשל המצג המטעה. ממכלול העובדות, הציע רובינשטיין להרשיע את הורוביץ ופרקו בניסיון לתרמית בניירות ערך.



הורוביץ יוצג על ידי עו"ד איל רוזובסקי, פרקו על ידי עורכי הדין יעל גרוסמן, יהושע רזניק וז'ק חן, ורך על ידי עורכי הדין אלי זהר ורועי בלכר ובצר על ידי עו"ד צבי טהורי. פרקליטות מיסוי וכלכלה יוצגה על ידי עורכות הדין אילנה מודעי וורד סלומון.