בקרן פיטנגו של חמי פרס, חברה אחת נסגרה (נגבטק), שבע חברות בפורטפוליו של הקרן פיטרו עובדים ושלוש חברות נמכרו בשווי נמוך לעומת ההשקעה בהן. בקרן ורטקס נסגרה חברה אחת ובשבע חברות אחרות בוצעו פיטורים. בקרן אוורגרין חברה אחת נסגרה (גלובל פקטורי) וחמש חברות ביצעו פיטורים. אין קרן הון סיכון אחת שלא חוותה פיטורים בחברות פורטפוליו שלה והמצב חוזר כחוט השני כמעט בכל קרנות הון סיכון הישראליות.
לא כל חברה שנסגרה, פיטרה או נמכרה בשווי נמוך ברבעון האחרון עשתה זאת עקב המשבר. בחלק מהמקרים מדובר בתוצאה של גסיסה טבעית של חברות שכבר קודם לכן המשקיעים החליטו לנתן את הזרם. למשל נגבטק, שפיתחה ציוד לבדיקת שבבי סיליקון. החברה אמנם נסגרה ברבעון האחרון של 2008, אך האכזבה ממנה היתה קיימת תקופה ארוכה.
נגבטק נכשלה בהחדרת מוצר הדגל שלה ובחמש השנים האחרונות הפסידה 87 מיליון דולר. היא גם נכשלה פעמיים ביציאה להנפקה וכבר ביולי 2007 הועלו הספקות לגביה לאחר שאורבוטק וקוואליטו החליטו שלא להצטרף לסבב גיוס הון בהיקף של 15 מיליון דולר שהחברה ביצעה.
אותות המשבר נתנו את ביטויים גם בחברות הלוואות הון סיכון, כגון פלנוס וקריאוס. בפלנוס למשל בוצעו פיטורים בשש חברות להן נתנה קו אשראי. בקריאוס נסגרה חברה אחת ובשש חברות היו פיטורים. גם קרנות הון סיכון האמריקאיות שפעילות בישראל לא היו חסינות ברבעון הרביעי. בסקויה למשל נסגרה חברה אחת - סקיי ריידר, אך הסגירה לא קשורה ישירות למשבר וסגירת מרכז המו"פ של החברה בישראל בוצע כבר מזמן - ושש חברות ביצעו פיטורים. בבנצ'מרק בוצעו פיטורים בשלוש חברות.
מה אומרים בקרנות?
פנינו למנהלים בקרנות שנפגעו. מוטי בן אריה, שותף בקרן ורטקס, אומר כי ורטקס מנסה להתמודד כיום עם המשבר במספר דרכים. "כבר כמה חודשים שיש סימנים שיהיו זמנים קשים לחברות. יעצנו לכולן להעמיד את נושא שמירת המזומנים בעדיפות גבוהה ולהקטין את שריפת המזומנים. לא סברנו שהדבר יפגע בחברות והן יאבדו את ההובלה כי כל החברות שבשוק נמצאות באותו מצב קשה".
ובכל זאת אוקטביאן למשל נסגרה.
"את אוקטביאן לא היתה ברירה אלא לסגור עוד קודם למשבר, אבל בשאר המקרים לא הגענו למצב של סגירת חברה. אנחנו מסיייעים לחברות לגייס כספים, ומשתמשים לצורך העניין ברשת הקשרים שלנו. אנחנו מייעצים לחברות לבצע כמה שיותר שיתופי פעולה עם חברות שמוכנות לשלם על פרויקטים משותפים. ניסינו לשכנע גם חברות שרצו לגדול ושהולך להן מצוין שלא להגדיל את הצוות בחודשים הקרובים.
"גם בימים בתיקונם, כשאין משבר, לא כל החברות מצליחות. הייתי מצפה ממנהלי קרנות הון סיכון מקצוענים לומר זאת בפה מלא, שלא כל חברת סטארט-אפ זכאית להמשיך הלאה. אז לא צריך להיכנס לפאניקה רק בגלל שחברות נסגרות, זה אופיו של העסק. מניסיוני כיזם לעתים עדיף שלא להאריך את סבלם של אנשים במשהו שאין לו תוחלת ולשרוף כמה שנים מהקריירה. עדיף שימשיכו הלאה".
בקרן ג'נסיס פרטנרס נחשפו למשבר באופן בינוני. חברת נגבטק נסגרה. ארבע חברות נוספות בהן היא מושקעת ביצעו פיטורים. אדי שלו, שותף מנהל בקרן אומר כי הקרן מתמודדת כיום עם המשבר על ידי בחינה יסודית של החברות בקרן וביכולת שלהן לגייס כסף וליצור תזרים מזומנים. "אנחנו מסתכלים אחד לשני בעיניים ושואלים את עצמנו בכנות האם זו חברה שנרצה לממן בהנחה שלא יגיע משקיע חדש בעתיד.
"השאלה איזו חברה ראויה למימון נוסף ואיזו לא - היא שאלת מיליון הדולר. חברות צריכות כיום להחזיק מעמד ושיהיה להן מספיק כסף עד אמצע 2010. לפני כן לא תהיה התאוששות".
ומה אתם דורשים בהתאם מהחברות?
"בחברות שיש הצדקה לשים עוד כסף - שמים, אבל דורשים מהחברה שגם היא תעשה כמה צעדים הכרחיים. שתצמצם את ההוצאות, שתוריד משכורות, שלא תגייס אנשים חדשים. שתפטר בקצוות. החברות שיש להן סיכוי נמוך לשרוד הן חברות ששורפות הרבה כסף".
כמו למשל מודו בה אתם מושקעים.
"מודו היא מקרה יוצא דופן. אבל יהיה קשה להחזיק חברות ששורפות הרבה כסף והסיכוי להביא משקיע חיצוני לחברה כזו הוא קטן".
"התאמה של הוצאות"
בקרן הון סיכון כרמל ונצ'רס נחשפו למשבר באמצעות סגירת חברה (אוקטביאן), מכירת חברה בהפסד (יוניפיר שנמכרה לפלאש נטוורקס בהחלפת מניות) ושלוש חברות בהן היא מושקעת שביצעו פיטורים. אבי זאבי, שותף מנהל בקרן, אומר כי בתקופה כזו חברות צריכות להיות ממוקדות בהארכת אורך חייהן בכדי שיוכלו להגיע לסבב גיוס הון הבא או עד שיהיו מאוזנות. "לכן ביצענו התאמות של ההוצאות, הן באמצעות התמקדות בפעילות עסקית מרכזית ובדברים החשובים באמת והן באמצעות פיטורים וצמצומים".
זאבי אומר שהפורטפוליו נמצא במצב טוב ואין בעיה לתמוך בחברות עד שיבשילו. "יש לנו פורטפליו בריא של חברות. נכון, לא כולן יצליחו. חלקן ימחקו, אבל זה קורה גם בלי קשר למשבר".
לדבריו, בחודשים האחרונים הקרן זכתה לשיתוף פעולה מצוין מהמנכ"לים. "כולם נקטו בצעדים מדהימים. אין מה לעשות, אנו צופים שהמיתון יימשך ויהיה קשה יותר לגייס כסף. לכן צריך להתאים את מודל שריפת מזומנים לתקופה ארוכה".
שמיל לוי, שותף מנהל בקרן סקויה: "אני מתייחס לרבעון הרביעי כרבעון שבו היינו צריכים להתארגן כלכלית נוכח המצב הכלכלי הגלובלי החדש. יש חברות שפיטרו. יש חברות שהורידו משכורות. הערכנו של-60% מחברות הפורטפליו שלנו יהיה קשה יותר ב-2009. אני לא מאמין שהמשבר יפגע בקרן. יש לנו הרבה כסף. המשקיעים מאמינים שזו תקופה טובה להשקעות. אני מעריך ש-2010 תהיה שנה טובה יותר לחברות שישרדו את המשבר".
ארז שחר, שותף מנהל בקרן אוורגרין: "אין קרן שלא הושפעה מהתרחשויות העולמיות וגם אוורגרין לא חיה בוואקום. ספטמבר-אוקטובר, גרמו לכל חברה אצלנו לחשוב איך יראה העתיד ואיך היא מתמודדת אתו. אנחנו כקרן וידאנו שכל חברה מתקצבת את השנה הקרובה ביחס למצב הכלכלי שהשתנה. אין מרשם אחד שעבד לכל חברה, כל חברה צריכה לוודא כמה מזומנים יש לה ועד כמה הם יכולים לקחת אותה רחוק ככל האפשר. חברות שיצליחו לעבור את המשבר ייצאו מחוזקות. ההשפעה של המשבר עלינו כקרן היא לוודא שיש לנו מספיק רזרבות לכל חברה, שיספיקו לה גם בעתיד".
בפיטנגו, ג'מיני ו-JVP סירבו להגיב לכתבה.
מנהלי קרנות הון סיכון: צריך לדאוג שיהיה מספיק כסף עד 2010 - עד אז לא תהיה התאוששות
מאת גיא גרימלנד
4.1.2009 / 7:07