הכלכלה שמאחורי מסך העשן של המלחמה

מאחורי מסך העשן של המלחמה, המחאה החברתית אולי נעצרת, אבל גלגלי הקפיטליזם לא מפסיקים לנוע. מאות הגיעו ביום חמישי האחרון לכנס של משרד האוצר עבור המשקיעים ומנהלי הקרנות, שנערך באולם מפואר במרכז הכנסים במגדלי עזריאלי שבתל אביב.

בכנס הציגו ראשי האוצר את דרכי הפעולה של קרנות ההשקעה המשותפות למגזר הפרטי ולמדינה, וכן את תנאי הסף הנדרשים ממנהלי הקרנות. הקמת הקרנות מגיעה על רקע הבעייתיות בגיוס מקורות מימון חדשים לבעלי ההון. הם זקוקים בדחיפות למזומנים בעקבות המשבר הקפיטליסטי העולמי, אבל ההנפקות חדשות במשק נפסקו לחלוטין, הגופים העסקיים הגדולים והבינוניים במשק לא יכולים להשיג אשראי נוסף לצורך עמידה בהתחייבויותיהם הנוכחיות ומחזור חובם. זאת , על רקע האטה בצמיחה של המשק ויש כבר שמדברים על מיתון של ממש. שילוב גורמים אלה מעלה את הסבירות כי האוליגרכים במשק הישראלי לא יצליחו לעמוד בהתחייבויותיהם ולמחזר את חובותיה; דבר שעלול להביאם לחדלות פירעון – קרי לפשיטת רגל.

באוצר קוראים למצב "כשל שוק", והוא מוכן להזרים מיליארדים מכספי משלם המסים כסיוע ממשלתי לאותם בעלי הון. אחד הפתרונות הוא הקצאת משאבים לצורך מחזורי חוב של בעלי ההון הזקוקים לכך (הרוב) וסיוע להסדרי אשראי לאותן חברות. לעניין זה תוקצבו 5 מיליארד שקל.

הקרנות ישקיעו בחברות שעיקר פעילותן היא בישראל. ההשקעה בקרנות אלו תהיה באמצעות הגופים המוסדיים והמדינה, באופן שכספי המדינה ימונפו על ידי הגופים המוסדיים. כדי לעודד את שוק האשראי, המדינה תיקח על עצמה את מרב הסיכון להפסדי הקרנות (אם יהיו), ותתחלק בתשואה (אם תהיה) עם הגופים המוסדיים.

אם ללמוד על פי ניסיון הסיוע שהעניקו מדינות קפיטליסטיות גדולות בחודשים האחרונים, תשואה לא ממש תהיה. אבל למה להתעכב בקטנות. הרי מדובר בסך הכל ב-5 מיליארד שקל. כסף קטן במונחי תקציב המדינה. סכום ענק כשמדובר בתקציבי החינוך, הבריאות או הדיור.

מעניין שמאחורי מסך העשן של המלחמה קורים דברים, לטובת קומץ בעלי ההון, אבל נשכחו סוגיות חשובות יותר עבור מיליוני עובדים – בייחוד סוגיית רשת הביטחון של חסכונות העובדים והגמלאים.

כזכור ההסתדרות הכריזה לפני כחודש על סכסוך עבודה כללי במשק בגין העמקת האבטלה והיעדר רשת ביטחון לחסכונות העובדים. חרף הדיבורים הרמים, שום דבר משמעותי לא קרה בשני התחומים. לעופר עיני ולחבריו בהנהגת ההסתדרות "לא נעים" כמובן להזכיר בעת לוחמה עניינים פעוטים אלה הנוגעים ל-3 מיליון שכירים. אי נעימות שלא חשים פקידיה הבכירים של האוצר ברגע שיש לחלק מיליארדים לבעלי ההון.

עובדי חברת החשמל והמנחים באוניברסיטת הפתוחה סבורים אחרת. הם ממשיכים להיאבק נגד הפיטורים המתוכננים בחברת החשמל (בעת מיתון!) ולמען הכרת זכויותיהם כעובדים מאורגנים במוסד להשכלה גבוהה הגדול בישראל. מתברר שיש כאלה שלא נוח להם לראות מעבר למסך העשן שמפזרת הממשלה. ויש כאלה שמבינים שתפקידם של מסכי העשן הוא למנוע את הראיה.

ד"ר אפרים דוידי הינו המנהל האקדמי של המכללה החברתית -כלכלית.