אור השמש מחטא

לאחרונה עלה לכותרות עניין דרישתה של רשות ניירות ערך מחברת מיראג' , שבשליטת גד זאבי, לצרף לדו"ח מיידי שפירסמה, דו"חות כספיים של חברה פרטית בשם גלקסו שירותים, הנשלטת על ידי גד זאבי ושולטת בזאבי אחזקות.

תחילת הפרשה ב-1997, אז העמידה חברת אלישע, שהיא חברה נכדה של מיראג', ערבות בסך 6 מיליון דולר לחברת גלקסו שירותים. גלקסו שירותים היא חברה פרטית שנשלטת על ידי גד זאבי, והיא בעלת השליטה בזאבי אחזקות.

העסקה גובתה בשיפוי אישי שנתן זאבי לאלישע כנגד הערבות. עסקה זו אושרה על ידי האסיפה הכללית של חברת אלישע, ודווחה במפורט בדו"חות הכספיים של מיראג' באותה שנה. על פי חוות הדעת המשפטית שקיבלה מיראג', היא לא היתה צריכה לקבל אז אישור מיוחד של האסיפה הכללית של מיראג', מאחר שמדובר בעסקה של חברה נכדה. אלא שברשות ניירות ערך סברו אחרת.

בסוף אוגוסט פנתה רשות ניירות ערך ודרשה שמיראג' תאשר את העסקה באסיפתה הכללית כעסקת בעלי עניין. מיראג' הודיעה לרשות על הסכמתה, אולם הרשות תבעה כי לדו"ח המיידי יצורפו הדו"חות הכספיים המאוחדים של גלקסו שירותים, שהיא, כאמור, חברה פרטית.

חברת גלקסו הודיעה שהיא מסרבת לערוך דו"חות כספיים במתכונת שנדרשת על ידי רשות ניירות ערך, שכן בהיותה חברה פרטית, היא אינה מחויבת לפרסם מידע על עסקיה, דבר שעלול לגרום לה נזקים רבים. גלקסו שירותים מסתמכת, בין השאר, על כך שלא היתה שום הוראה בתקנות ניירות ערך שחייבה אותה לפרסם את דו"חותיה בנוגע לעסקה. מאחר והרשות לניירות ערך לא קיבלה את הנימוקים שהוצגו בפניה, ודרשה לפרסם את הדו"חות של גלקסו שירותים, הודיעה גלקסו שבכוונתה לעתור לערכאות שיפוטיות נגד הוראה זו של הרשות, שלדעתה אינה בסמכותה.

מקרה גלקסו-מיראג' מעורר מספר שאלות משפטיות כלליות מעניינות. ראשית, מה היקף חובות הגילוי והדיווח הנדרשים מבעלי שליטה בחברה ציבורית? כמו כן, מה היקף מערכת קבלת ההחלטות והאישורים באשכול חברות?

היקף חובות גילוי כלפי "מעלה"

"היקף חובות הדיווח מכוח דיני ניירות ערך בישראל, חווה אבולוציה משמעותית בשנים האחרונות", אומר עו"ד אמיר גל מפירמת עוה"ד האמריקאית Dewey Ballentine, המתמחה בתחום ניירות ערך.

ביהמ"ש העליון נדרש לסוגיה זו בעניין ברנוביץ' וישקר, וביהמ"ש המחוזי בתל אביב בעניין חסין אש . מעניין להשוות בין מקרה גלקסו שירותים למקרה ברנוביץ'. במקרה האחרון דובר בערבות (מגובה בשעבוד) שהעניקה חברה ציבורית להבטחת פרעון אובליגו של חברה פרטית שנשלטה על ידי אותם בעלי עניין של החברה הציבורית:

גם שם דרשה רשות ניירות ערך מברנוביץ נכסים הציבורית למסור לה את הדו"חות הכספיים של החברה הפרטית. בית המשפט העליון דחה את ערעורה של ברנוביץ' וחייבה במסירת הדו"חות הכספיים.

גל מציין כי הנימוקים המרכזיים של בית המשפט בעניין ברנוביץ' למסירת הדו"חות נבעו:

1. נוכח הזהות של בעלי השליטה בשתי החברות, "יכולה" הציבורית לדרוש את הדו"חות מהחברה הפרטית.

2. מצבה הכספי של החברה הנערבת הוא מידע מהותי למשקיע הסביר (במניות החברה הציבורית) בייחוד לאור ממדי הערבויות ותנובת הנכסים המשועבדים להבטחת הערבויות. הדברים אמורים שלא במנותק מהעובדה שהחברה הנערבת היתה בשליטת אותם בעלי עניין בחברה הערבה. מאפיין שבהצטברו לתנאי עסקת הערבות שבה מדובר, מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים.

3. שליטה זהה בשתי חברות, מצריכה התייחסות ביקורתית יותר המלווה בחשדנות מסויימת לגבי כל עסקה יוצאת דופן ביניהן, שכן קיימת נטייה טבעית להסדיר את היחסים ביניהן באופן הנוח לבעלי השליטה, ולא לפי צורכי החברות עצמן ולפי ענייניהן.

4. כשמדובר במידע מהותי, בעסקה חריגה בה מעורבים בעלי עניין ובמינון סיכון חריג, אין בשיקולים של פרטיות עסקית כדי להצדיק פטור מגילוי.

ואכן, פועל יוצא של התפתחות תחום זה בפסיקה הינן חובות גילוי רחבות היקף מכוח ניירות ערך הן כלפי "למטה" - ביחס לחברות בת, נכסים של החברה וכיוצא באלה, והן כלפי "למעלה" - ביחס להסכמי בעלי מניות בחברה, שינוי בהחזקות בעלי עניין, דו"חות כספיים של חברה פרטית המצויה בשליטת אותם בעלי עניין. מסתבר כי אור הזרקורים הנו חזק ועל בעלי העניין בחברות ציבוריות לקחת בחשבון אלמנט חשוב זה.

מערכת קבלת ההחלטות באשכול חברות

אשכול חברות ומערכת היחסים הפנימית והחיצונית שלהן הן מהסוגיות הסבוכות ביותר בדיני חברות. במקרה של גלקסו שירותים דרשה הרשות מחברת מיראג', ואף נענתה בחיוב, לאשר את העסקה של חברת הנכדה, באסיפה הכללית של בעלי מניותיה כעסקה עם בעלי עניין. מהי מערכת קבלת ההחלטות באשכול החברות הנשלט על ידי חברה ציבורית? מתי תידרש חברת אם ציבורית לאשר עסקה של חברות נכדות ואפילו נינות שלה?

גל מציין כי ניתן לבחון את הסוגייה על פי מספר פרמטרים:

1. מידת הסוברנטיות של החברה הפרטית הנשלטת - קיומם של דירקטורים צולבים, יכולת קבלת החלטות עצמאית והיסטוריית קבלת החלטות ככלי עזר (האם תמיד נדרשו לאישור חברת האם?). מה יאה דינה של חברה ציבורית נכדה?

2. התוכן של החברה הפרטית - מרכז רווח נפרד? תוכן כלכלי-עסקי מהותי?

"עוצמת השאלה", אומר גל, "תתגבר ככל שדירקטוריון החברה הפרטית הנשלטת יהיה עצמאי יותר וככל שפעילותה תהא משמעותית יותר". אם נניח כי תמיד צריך "אישור מהאמא" - מה יהיה הדין במקום בו האורגנים של האמא והאורגנים של הנכדה יגיעו להחלטות סותרות? מה יהיה הדיון כשהעסקה המוצעת משרתת את טובת "הנכדה" אך לא דווקא את טובת "האמא" או להיפך? אין ספק שמדובר בשאלות נוקבות המצריכות ליבון לבחינת נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה.

מעניין יהיה לראות להיכן מועדות פניו של חוק ניירות הערך הישראלי בכל הנוגע להיקף חובות הגילוי והדיווח. האם יישר קו עם אחיו הבוגר מארה"ב ויחיל חובת גילוי חברה בדמות "צירופם הפיזי" של חוזים מהותיים הקשורים בחברה ובעסקות בעלי עניין?