הצניחה במחירי הנפט לא מנעה ממניית אל על להתרסק

>> התנודתיות במחיר הנפט מקשה על הפעילות הסדירה של חברות התעופה בעולם. הנפט, אחת ההוצאות העיקריות של חברות אלה, משפיע באופן משמעותי על מחירי הכרטיסים, וכפועל יוצא מאפשר להן לתמחר אותם באופן תחרותי. ואולם בניגוד לחברות התעופה האמריקאיות שנהנו מהיחלשות מחיר הנפט, מניית אל על המשיכה להתרסק.



ב-2008 נסחר הנפט במחיר שיא, ומשמעות הדבר היא גידול בהוצאות התפעול של חברות התעופה. בתגובה, צנחו מניותיהן של החברות: מניית יוניטד איירליינס צללה ב-67% ב-2008, יואס איירוויז נפלה ב-65%, סאות' ווסט איירליינס נחלשה ב-30% ודלתא איירליינס איבדה 24%.

ביולי 2008 נסחר הנפט במחיר שיא של 145.3 דולר לחבית. ואולם מאז הספיק הנפט לצלול מתחת לרף של 40 דולר לחבית, נפילה של 71%. לכאורה, מדובר בבשורה של ממש בעבור חברות התעופה, שיכולות כעת להוריד את מחירי הכרטיסים ולהגדיל את שולי הרווח שלהן.



ואכן, עליית מחירי הנפט לרמות שיא הפילו את מניותיהן של חברות התעופה, ובסיכום שנתי איבד מדד חברות התעופה של בורסת אמקס 25.6% מערכו. עם התפוצצות בועת הסחורות ונפילת מחירי הנפט, החלו מניותיהן של חברות התעופה להתאושש ובחצי השנה האחרונה זינק המדד בכ-20%.



ואולם בניגוד למיתאם ההפוך שהפגינו מניותיהן של חברות התעופה האמריקאיות מול מחירי הנפט, רשמה מניית אל על ירידות חדות. מאז אוגוסט, בדיוק בזמן שבו החלו מחירי הנפט לרדת, הציגה מניית אל על ירידות חדות ומתמשכות. ב-2008 איבדה מניית החברה 72.5% מערכה, כשרוב הירידה נרשמה בחודשים האחרונים.



אל על נוהגת להציג את מחירי הכרטיסים שלה בדולרים, כך שלכאורה ניתן לצפות לתוצאות דומות למתחרותיה בארה"ב. ידוע גם כי חברות התעופה נוהגות לגדר את מחירי הנפט, בניסיון לשמור על יציבות מסוימת, ואל על אינה שונה במובן זה. על פי דו"חות הרבעון השלישי של 2008 של אל על, החברה רשמה עלות שלילית של 10.1 מיליון דולר בגין גידור עלויות הדלק הסילוני. עם זאת, ניתן להניח כי את הגידור ביצעה אל על באופן דומה למתחרותיה, וכך לשלול את עלויות הגידור כסיבה לביצועי החסר.



לדברי האנליסט יובל זעירא מבית ההשקעות אי.בי.אי, יש שתי סיבות עיקריות לביצועים הנחותים של מניית על אל ביחס לשאר חברות התעופה. ראשית, המשבר הפיננסי שהביא גופים מוסדיים רבים למכור את מניותיהן של חברות קטנות יחסית, במטרה "לנקות" את תיקי ההשקעות לקראת 2009. להערכתו, המשקיעים המוסדיים שנכוו מהמשבר החלו בבנייה מחדש של תיקי ההשקעות, כך שיכילו בעיקר מניות בעלות סחירות גבוהה.



הסיבה השנייה היא מלחמת השליטה בין האחים בורוביץ', שבוודאי לא תרמה לביצועי המניה ולאופן בו נתפשה החברה בעיני המשקיעים, מעריך זעירא. הוא מעריך כי אפשר שהסכסוך לכך שמניית החברה לא עלתה יחד עם חברות התעופה האחרות.