מתיחות בין משרד האוצר לבנק ישראל בנוגע למדיניות שמפעיל הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. במסגרת מדיניות זו מעודד הפיקוח את הבנקים להגדיל את ההון העצמי שלהם כדי לשפר את יציבות הבנקים. באוצר מאשימים, כי מדיניות זו מחריפה את מחנק האשראי במשק, וכי היא עלולה לטרפד את תוכנית האוצר להעמיד לבנקים 6 מיליארד שקל ערבויות לשם הגדלת האשראי. החשש באוצר הוא שהבנקים ייקחו את הערבויות, אבל ישתמשו בהן כדי להגדיל את הונם העצמי ולא כדי להעמיד אשראי נוסף.
כל הבנקים מחויבים להגיע ב-2009 ליחס הלימות הון של יותר מ-12%. עד כה, רק שני בנקים - לאומי וירושלים - עומדים ביחס ההון הנדרש, וכל הבנקים האחרים יצטרכו להגדיל את הונם כדי להגיע לכך. בהנחה שלא יהיה שינוי ברווחיות הבנקים, יצטרכו הבנקים לגייס כ-4 מיליארד שקל כדי להגיע ליחס הון של 12%. בפועל, כתוצאה מהשחיקה הצפויה ברווחי הבנקים בשל המשבר הכלכלי, המגדיל את שיעור החובות האבודים, יהיה עליהם כנראה לגייס סכומים גדולים בהרבה כדי להגיע ליחס ההון הנדרש.
באופן טבעי, כל שקל שהבנקים מפנים לשם אגירת הון, הוא שקל שהבנקים אינם יכולים להפנות להעמדת אשראי למשק. מקובל, כי הבנקים מעמידים אשראי הגבוה פי עשרה מהונם העצמי, ולכן מדובר לכאורה באובדן פוטנציאלי של 40 מיליארד שקל אשראי לפחות ב-2009.
חשש מפני אגירה
החשש העיקרי של האוצר הוא כי הצורך של הבנקים לאגור הון יבוא על חשבון תוכנית האוצר לעודד אותם להעמיד אשראי חדש באמצעות מתן ערבויות מדינה שיקבלו לשם גיוס הון זול. באוצר התכוונו להעמיד ערבויות בסך 6 מיליארד שקל, וקיוו כי אלה יתורגמו לגידול של 60 מיליארד שקל באשראי. ואולם לנוכח הצורך של הבנקים להגדיל את הונם, החשש הוא שחלק גדול מהסכום ייאגר על ידי הבנקים כתוספת הון, ולא יתורגם לגידול באשראי.
הדרישה להגדיל את הון הבנקים ליחס הלימות של 12% ב-2009 היא חלק מהתוכנית העסקית שהבנקים קבעו לעצמם לפני שנה וחצי, ולא דרישה פורמלית של הפיקוח על הבנקים - אבל זה לא סוד שהפיקוח עודד את הבנקים לכך, וממשיך לעודד אותם גם עתה להגדיל את הונם אל מעבר ל-12%.
באוצר סבורים כי העיתוי של הגדלת ההון העצמי בזמן משבר היא טעות, וכי הזמן המתאים לכך הוא תקופות של גאות, כדי שניתן יהיה "לאכול" את עודפי ההון בשנות משבר.
בנק ישראל: דווקא כעת יש להחמיר את הדרישות
ככל הידוע, בבנק ישראל דוחים את דרישות האוצר מכל וכל, והפיקוח על הבנקים אינו מתכוון להקל על הבנקים השנה את דרישות ההון - או דרישות אחרות. בבנק ישראל לא הגיבו אמנם לשאלות TheMarker, אבל לפי הערכות, הבנק סבור ששיאו של המשבר הכלכלי עדיין לפנינו, ולכן חיוני שהבנקים ימשיכו לצבור הון כדי שיוכלו לצלוח אותו בשלום.
מקורבים לבנק ישראל אמרו ל-TheMarker: "בתקופת משבר חיוני שמערכת הבנקאות תחמיר את דרישות היציבות, מכיוון שאם חס וחלילה תהיה פגיעה במערכת, לא ניתן יהיה לתקן אותה".
המקורבים תקפו את מדיניות האוצר: "משרד האוצר רוצה ללכת בלי ולהרגיש עם. העמידו שם ערבויות בסכום מגוחך של 6 מיליארד שקל, בשעה שבכל העולם מדינות מזרימות עשרות מיליארדים. האוצר רוצה להציל את המשק בלי להכניס יד לכיס. סכום הערבויות הוא המינימום ההכרחי שהמדינה צריכה להזרים למערכת הבנקאות, ואם הבנקים ישתמשו בו כדי לחזק את עצמם - טוב שכך".
טענה נוספת שהועלתה היא שאין קשר בין יחס ההון בבנקים לבין נכונותם להעמיד אשראי, והראיה לכך היא שדווקא הבנק בעל יחס ההון הגבוה ביותר - בנק לאומי, שהגיע ליותר מ-12% הנדרשים - הוא הבנק שהקשיח יותר מכל את מדיניות האשראי שלו. "לא הלימות ההון קובעת את מדיניות האשראי של הבנקים, אלא הערכה של הבנקים את הסיכון בהעמדת אשראי. לכן כל ההתמקדות בדרישות של בנק ישראל בתחום ההון נובעת מחוסר הבנה".