>> האמרה המפורסמת, לפיה הסנדלר הולך יחף נכונה גם כשמדובר בחיסכון פנסיוני, בלטה בתחילת 2008. באותו הזמן התגלה כי ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון באוצר, וסגנו, אריק פרץ, חסכו בקרן ההשתלמות תבור של פריזמה וספגו הפסד כתוצאה ממנגנוני הבקרה הכושלים בבית ההשקעות, אותם מנגנונים שהם ממונים על אכיפתם.
גם כשמדובר בכותבת שורות אלה, ניתן לומר כי בכל מה שקשור לתיק החיסכון הפנסיוני שלי, בעשר השנים האחרונות עשיתי את כל הטעויות האפשריות.
בצבא: לפני כעשר שנים, כשנכנסתי לשירות קבע, פתח לי צבא הגנה לישראל קופת גמל. וכך, בתלוש הכתום שהגיע מדי חודש ממת"ש, נוספה שורה - קופת גמל. לא ממש הבנתי לשם מה נועדה אותה קופה, והדבר היחיד שרציתי לדעת היה אם אני אוכל להשתמש בכסף לטיול למזרח שתיכננתי לעשות אחרי הצבא. הבנקאי שלי אמר לי שלא, והכריח אותי להמשיך להפקיד בקופה במשך שנתיים נוספות, גם אחרי שהשתחררתי. כך יצא שיש לי קופת גמל שרובה נזילה (הכספים שחסכתי במהלך השירות) וחלקה לא (הכספים שחסכתי לאחר השחרור). את הכספים הנזילים משכתי מאוחר יותר, כאשר הייתי צריכה להחליף ממיר קטליטי באוטו.
באוניברסיטה: עוד קופת גמל, וגם קרן פנסיה ואפילו קרן השתלמות נוספו לי במהלך שנותי באוניברסיטה, שבהן החלפתי כמה עבודות. שתיים מהן אפילו הפרישו לי כספים לחיסכון פנסיוני. באחד ממקומות העבודה ביקש ממני המעסיק לבחור קרן פנסיה מתוך רשימה. לא הכרתי אף אחד מהשמות של הקרנות שהופיעו על הדף, אז בחרתי לי בקרן פנסיה ששמה נשמע לי נחמד. קליל כזה, קליט.
בדיעבד בחרתי באחת מהקרנות שבשנתיים האחרונות הציגו את התשואות המזעזעות ביותר. כיום עומדים לזכותי בקרן כ-400 שקל (כן כן, הסטודנטים בישראל עובדים בשכר רעב).
מקום עבודה אחר העניק לי חיסכון בקופת גמל ובקרן השתלמות - וכמובן שהוא בחר אותן עבורי. את הכסף שצברתי בקרן ההשתלמות פדיתי כאשר הייתי צריכה לתקן את מערכת הנעילה החשמלית בדלת הימנית הקדמית באוטו שלי. בקופת הגמל צבורים לזכותי כ-200 שקל. יותר נכון, היו צבורים לזכותי כ-200 שקל, נכון לסוף 2007. במהלך 2008 לא קיבלתי דיווח מהחברה שרכשה את קופת הגמל שלי מהבנק על מצב הקופה. אבל סביר להניח שבעקבות המשבר התנדפו להם 50 שקל מקופת הגמל שלי - כרבע מהחיסכון.
בקריירה: כאשר התחלתי לעבוד בעבודה הראשונה שלי, זימן הבוס שלי את הסוכן המייעץ על הסדרים פנסיוניים כדי שיישב אתי ויסביר לי את האפשרויות. "אני לא מבינה בזה כלום, מה אתה מייעץ לי לעשות?", שאלתי אותו - וכך מצאתי את עצמי עם פוליסת ביטוח מנהלים הונית בעלת תנאים מצוינים (לסוכן, כמובן) ועם פוליסת ביטוח מנהלים קצבתית מצוינת (לחברת הביטוח, כמובן). אגב, כשעזבתי את מקום העבודה משכתי את פיצויי הפיטורים שמגיעים לי, אותם הפקדתי בפק"מ, שבו השתמשתי מאוחר יותר - כמה אירוני - כדי לרכוש את האוטו.
לאורך השנים עשיתי כל טעות אפשרית בהתנהלות בחיסכון הפנסיוני, וזה כולל, אגב, גם הוצאת כסף מיותר על ביטוח שארים בקרן הפנסיה, כאשר השאר היחיד שלי הוא חתול זבל שמן במיוחד.
הייתי שמחה לחשוב שאני היחידה שעושה את הטעויות האלה, אבל בכל שיחה בנושא ביני לבין החברים שלי אני מגלה שהחיסכון הפנסיוני של רבים מאתנו מורכב מרסיסי פוליסות וקרנות שצברנו במקומות עבודה שונים, מביטוח מנהלים יקר שפעם התלהבנו מאוד מכך שהציעו לנו אותו, ומקופות גמל שנוידו בעיקר בשל אינטרס של סוכן הביטוח.
אבל אם עד עכשיו קיבלנו כולנו בכל שנה ערימות של סטייטמנטים (הצהרות) מגופי החיסכון הפנסיוני השונים בישראל ולא באמת הצלחנו לעקוב אחרי מה שיש לנו ואיפה, מעתה אפשר לשנות את המצב.
בסוף השבוע שחלף נכנסה לתוקף רפורמת הניוד, שמאפשרת מעבר בין גופי החיסכון הפנסיוני. יש לכם ביטוח מנהלים שלדעתכם עשיתם טעות שהצטרפתם אליו? יש לכם קופת גמל שאתם לא מרוצים מהביצועים שלה? עברתם חמישה מקומות עבודה, ובכל אחד מהם צברתם קצת בקרן הפנסיה? שבו, קבלו ייעוץ מקצועי, בררו את הצרכים שלכם, בידקו אילו כיסויי ביטוח אתם צריכים, ובנו לעצמכם את התיק שמתאים לכם. מהשבוע זה אפשרי.
השבוע: כספי החיסכון ארוך הטווח שלכם יוצאים לחופשי
אתי אפללו
5.1.2009 / 7:30
