לבייב מסרב לחשוף את הפרוטוקולים של דירקטוריון אפריקה ישראל: "הם לא שלי אלא של החברה"

>> "הפרוטוקולים של דירקטוריון אפריקה ישראל שייכים לחברה, שהיא תאגיד ענק שמנוהל באופן שוטף על ידי הדירקטוריון והמנכ"ל. אמנם אני בעל השליטה, אך זה לא מקנה לי זכות לחשוף מסמכים השייכים לחברה" - כך נכתב בבקשת רשות ערעור לעליון של לב לבייב, בעל השליטה באפריקה ישראל, שהוגשה בשבוע שעבר. לבייב מנסה למנוע פרסום פרוטוקולים של הדירקטוריון במסגרת מאבק משפטי שבו בעל מניות בבנק לאומי מעוניין להוכיח שלבייב רכש מניות אפריקה מלאומי תוך הסתרת מידע מהותי.

בפברואר 2006 מכר לאומי 15.83% ממניות אפריקה ישראל ללבייב ב-1.1 מיליארד שקל. לפי טענת עזי רפאלי, בעל מניות בלאומי, לבייב הסתיר מידע מהותי מהבנק שלפיו שווי חטיבת הנדל"ן של אפריקה ברוסיה מוערך ב-3 מיליארד דולר. כתוצאה מהסתרת המידע, נטען, נמכרו המניות בשווי מופחת ונגרם לבנק נזק ישיר של 158 מיליון שקל ונזק עקיף של כ-55 מיליון שקל.



לעומת זאת, לבייב טוען כי לא הוסתר מידע מהותי. לגישתו, הנכסים ברוסיה רק נרכשו באותה תקופה והיו בסיכון גבוה ובהיעדר אישורי בנייה ולא ניתן היה לאמוד את שווים. ב-2007 הגיש רפאלי בשם לאומי, באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, תביעה נגזרת נגד לבייב ונגד נושאי משרה בלאומי, בהם המנכ"ל גליה מאור. בסוף נובמבר 2008 חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב את לבייב למסור לתובע פרוטוקולים של אפריקה ישראל ותכתובות מייל שלה עם בנק ההשקעות הגרמני דויטשה בנק שנערכו לקראת העסקה המדוברת.



לפי מכתב סקירה של דויטשה בנק לאפריקה מיוני 2006 (לפני השלמת העסקה), הציעה דויטשה לקדם את ההנפקה על בסיס שווי ברוטו של נכסי החברה ברוסיה בהיקף של 2.7-3 מיליארד דולר.



השאלה המסקרנת, שעליה אין תשובה בשלב זה, היא מדוע לבייב כל כך מתעקש לא לחשוף את ישיבות הדירקטוריון של אפריקה. באמצעות משרד ארדינסט, בן נתן ושות', העלה לבייב שלל טענות כדי להיחלץ מפרסום הפרוטוקולים. ראשית טען שרפאלי מנסה "לדוג" חומרים שהוא, רפאלי, כלל לא משוכנע שקיימים. לפי הפסיקה, כך לבייב, בשלב זה של אישור תביעה נגזרת יכול התובע לדרוש גילוי רק של מסמכים שקיומם אינו מוטל בספק. שנית, לא ניתן לדרוש מהחברה מסמכים, שבאופן עקרוני הם חסויים, בלי שזו היתה צד להליך.



באופן כללי, סבור לבייב כי התובע מתנהל ב"שיטת מצליח". לדבריו, שיטת התובע היא לעיין בעיתון, להגיש תביעה ללא בסיס ראייתי ולאחר מכן לחפש ראיות דרך הליך גילוי מסמכים. בנוסף, נטען, השתהה התובע זמן רב עד שהוגשה בקשת גילוי זו; תמו השלבים המקדמיים והתיק נקבע לדיוני הוכחות. במקביל לערעור לעליון, מבקש לבייב שהמחוזי יעכב ביצוע ההחלטה על מסירת המסמכים עד שבעליון תתקבל הכרעה בעניין.



מאפריקה ישראל נמסר: "העובדה שלבייב עומד על זכויותיו הדיוניות במסגרת בקשה לגילוי מסמכים בהליך אישור בקשה להכיר בתביעה כנגזרת, בוודאי שאין בה כדי להעיד על חשש או רצון להסתיר דבר.



גם ללבייב יש זכות לנהל הליכים בכלים הדיוניים והמהותיים הנתונים לכל אדם בישראל, ובכלל זה, תוך הגנה על זכויותיה של חברת אפריקה ישראל, מקום שבו על פי דין שומה היה לצרפה להליך, ומסיבות השמורות עם המבקש, לא עשה כן".



(רע"א 11126/08, א, 1407/07 בשא 23932/08)