וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עשו לעצמכם טובה: במקום להשקיע בקרנות נאמנות - רכשו תעודת סל

מאת מירב ארלוזורוב

5.1.2009 / 7:30

שיטת ניהול ההשקעות של קרנות הנאמנות, המבוססת על הניסיון לבחור את המניות הטובות ביותר, הוכחה ככישלון מוחץ - כך עולה מבדיקה של ביצועי הקרנות המנייתיות בהשוואה לביצועי השוק לאורך שנים ■ הקרנות גבו דמי ניהול של 3%, ובתמורה הפסידו למשקיעים 6% יותר משיעור





כל זה יחסי כמובן, בהתחשב בעובדה שגם המנהלים המנצחים בדירוג TheMarker פיגרו באופן רציני אחר התשואות של שוק המניות, וכולם הניבו למשקיעים בהם תשואות שליליות.



9. דמי הניהול עולים - הביצועים יורדים



בעבור הזכות המפוקפקת של פיגור ממוצע של 6% בשנה אחר ביצועי השוק (אלפא שלילית של 6%) ורישום של הפסד מרבי גבוה מזה של שוק המניות, גובים מאתנו המנהלים של קרנות הנאמנות המנייתיות דמי ניהול של 3% בשנה בממוצע. אין כנראה גבול לחוצפה: אנחנו משלמים להם הון עתק, כדי שהם יפסידו לנו יותר לאורך שנים.



אי אפשר שלא להבחין בקשר ההדוק שבין גובה דמי הניהול לבין הביצועים של מנהלי קרנות הנאמנות. שלושת המנהלים שהגיעו למקומות הראשונים בדירוג המנהלים שלנו - פסגות, אי.בי.אי וישיר - הם גם אלה שגבו את דמי הניהול הנמוכים בענף; ולהפך, חברה כמו אנליסט, שגבתה דמי ניהול שערורייתיים של 3.85% בשנה, דורגה בין האחרונות.



המסקנה: מי שרוצה להבטיח לעצמו רווח לאורך שנים בקרנות הנאמנות, חייב לבחור במנהל קרנות המסתפק בדמי ניהול נמוכים. דמי הניהול הם אחד הגורמים החשובים ביותר לאורך שנים בקביעת הרווחיות של המשקיעים בקרנות.



10. יש ברירה - תעודות סל



קשה להאמין שיש תחום נוסף בחיינו שבו היינו מוכנים לצאת פראיירים כל כך. הרי מנהלי קרנות הנאמנות בישראל גובים מאתנו עמלות שמנות, ובתמורה מניבים לנו רווח נמוך מזה שיכולנו להרוויח לו השקענו את הכסף הזה בעצמנו בשוק.



העובדה שאנחנו מוכנים לצאת פראיירים כשמדובר בקרנות נאמנות נובעת כנראה מהנהייה שלנו אחר "אגדת וורן באפט". אנו רוצים להאמין שדווקא מנהל הקרן שלנו יתגלה כגאון ההשקעות, אשר יניב לנו לאורך שנים תשואה פנטסטית ויהפוך אותנו לאנשים עשירים.



ואולם כפי רק שיש רק וורן באפט אחד, וכפי שאי אפשר באמת להיהפך למיליונרים בזכות הימורי הלוטו, כך גם האמונה באגדת "מנהל הקרנות הגאון" סופה להתנפץ. אם מנהל קרנות הנאמנות האגדי ביל מילר נכשל בכך, אז בוודאי ובוודאי שאין אף מנהל קרנות בישראל שיוכל להצליח במשימה.



אם כך, חסכו לעצמכם את עוגמת הנפש, ובעיקר חסכו לעצמכם את התשואות הנמוכות ואת דמי הניהול הגבוהים לאורך שנים. אין סיבה לשלם דמי ניהול למי שמניב לכם תשואת חסר, ובסיכון גבוה יותר מבשוק המניות.



במקום לנהות אחר אגדות, לכו אחר העובדות: אם התשואה של שוק המניות לבדו טובה מספיק בעבורכם, הסתפקו בה. קנו את התשואה של שוק המניות באמצעות השקעה בתעודות סל הצמודות לשוק, שגובות מכם דמי ניהול נמוכים של עד 0.5% - ועשו לעצמכם טובה גדולה.



כיצד בוצע דירוג הקרנות של TheMarker



1. דירוג TheMarker לקרנות נאמנות מדרג את הקרנות המתמחות במניות, בהשוואה לתשואה שהניב שוק המניות. בדירוג נבחנו ארבעה ענפים בתחום הקרנות הניתנים להשוואה למדדים ברורים בשוק המניות: ענף הקרנות המשקיעות במניות ללא התמחות הושווה למדד המניות הכללי; ענף הקרנות המתמחות במניות ממדד ת"א 25 הושווה למדד ת"א 25 (מעו"ף); ענף הקרנות המתמחות במניות ת"א 100 הושווה לביצועי מדד ת"א 100); וענף הקרנות המתמחות במניות היתר הושווה למדד יתר 150.



2. הדירוג נעשה בשלושה טווחי זמן: שמונה שנים (30 בנובמבר 2000 עד 30 בנובמבר 2008); חמש שנים (30 בנובמבר 2003 עד 30 בנובמבר 2008), ושלוש שנים (30 בנובמבר 2005 עד 30 בנובמבר 2008). התשואות בדירוג מעודכנות ל-1 בדצמבר 2008.



3. בדירוג שבחן את ביצועי הקרנות על פני שמונה שנים לא נכללו קרנות שלא היו קיימות ב-30 בנובמבר 2000; בדירוג שבחן חמש שנים לא נכללו קרנות שלא היו קיימות ב-30 בנובמבר 2003, ובדירוג שהתייחס לשלוש שנים לא נכללו קרנות שלא היו קיימות ב-30 בנובמבר 2005. בנוסף, לא השתתפו בדירוג קרנות ששינו את מדיניות ההשקעות שלהן במהלך התקופה, וכן קרנות שמדיניות ההשקעה שלהן היתה אגרסיווית (חשיפה של יותר מ-100% ממדד המניות) או דפנסיווית (חשיפה של פחות מ-100% ממדד המניות).



4. מפאת חוסר מקום, לא פורסמו הטבלאות המציגות את נתוני הקרנות בתקופה של חמש שנים. עם זאת, תוצאות אלה היו חלק מהשקלול שלפיו נבחרו המנצחים בדירוג.



5. התשואות המופיעות בטבלאות הדירוג הן תשואות שנתיות נומינליות, לאחר ניכוי דמי ניהול (תשואות נטו). כל נתוני התשואות - אלה של הקרנות, אלה של השוק, התשואות העודפות (אלפא), והתשואות הכוללות לאחר השפעת דמי הניהול - מובאות במונחים שנתיים.



6. הדירוג מבחין בין תשואת השוק לבין התשואה העודפת על השוק (האלפא) שהניבה הקרן. כשהתשואה של קרן הנאמנות נמוכה מתשואת השוק - האלפא שלה שלילית, וכך הוצגו הדברים גם בטבלאות שבפניכם.



7. האלפא הממוצעת של מנהלי הקרנות חושבה כמו ממוצע רגיל - של כל האלפות בכל הקרנות שבניהולם.



8. הדירוג כולל גם מדד סיכון (Draw Down Rate), המציג את ההפסד המרבי לתקופה רצופה של 12 חודשים. מדד זה בודק מה היתה הירידה החדה ביותר בשער הקרן במשך 12 חודשים רצופים, הנמדדים מדי חודש בחודשו במשך שמונה שנים, חמש שנים ושלוש שנים.



9. בטבלת המנצחים של הדירוג נכללו רק מנהלים שניהלו קרנות במשך שמונה שנים, חמש שנים ושלוש שנים, גם יחד. בנוסף, נכללו בטבלה רק מנהלים שהיו להם קרנות בשלוש קבוצות לפחות מתוך ארבע הקבוצות שנבדקו (ת"א 100, ת"א 25, מניות יתר ומניות כללי). ביצועיו של כל אחד מהמנהלים נבדק בכל אחת מהתקופות האלה - לפי האלפא הממוצעת שהניבו הקרנות שבניהולו ולפי מדד ההפסד המרבי הממוצע שלו (ממוצעים רגילים). התוצאות עברו תיקנון סטטיסטי (Zscore). לאחר שנקבע למנהלים ציון לכל תקופה (שלוש, חמש ושמונה שנים), שוקללו הציונים של שלוש התקופות - כשלכולן ניתן משקל שווה.



10. בקביעת מנצחי הדירוג ניתן משקל של 70% לתשואה, ושל 30% לסיכון.



11. לכל אחד מענפי קרנות חושבו הנתונים הבאים: ממוצע התשואות שהניב, ממוצע הסיכון שייצר והאלפא הממוצעת שלו (ממוצע הפיגור או העודף לעומת מדד השוק). ריכוז הנתונים הממוצעים בענפי הקרנות מוצג בטבלה מרכזת.



12. כל הנתונים בדירוג חושבו על ידי חברת AlphaBeta של קובי שמר, חברה המתמחה בפיתוח אינדקסים מיוחדים. שיטת ההשקעה של החברה מבוססת על ההפרדה בין תשואות השוק (בטא) לתשואות העודפות (אלפא). החברה ייצרה בעבור אתר TheMarker מדד השווואה חדש, הכולל מדדי סיכון וחישובי אלפא שונים (http//finance.themarker.com/f/AlphaBeta.jhtml).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully