פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הכלכלית-חברתית במשרד ראש הממשלה, סבור שאחת הבעיות הקשות כיום בהיי-טק הישראלי היא רמת החינוך. "מדינת ישראל התבססה על כח אדם משובח שעליו נבנו תעשיות מתקדמות", אמר טרכטנברג, "שכחנו את היכולות האלו בגלל כשלים בחינוך, וזה מתבטא החל מגני ילדים וכלה בהשכלה גבוהה. רואים את הביטוי לרמת החינוך הנמוכה בתוצאות הלא מחמיאות של המבחנים - אנחנו מדורגים במקום מביש במדעים ובמתמטיקה".
עוד הוסיף טרכטנברג, "אני בוש במה שקורה. הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב היתה מקום ראשון מחוץ לארה"ב. כיום נמחקנו. אנחנו לא מייצרים סטודנטים ראויים לכלכלה, לא מייצרים מאסטרנטים ודוקטורנטים ראויים. ישנם תחומים שפורחים, אבל בסך הכל המערכת נפגעה מאוד. לא השקענו בהון אנושי, וכמו בכל תחום - יש פחת. הוא נשחק, וכיום מה שאנחנו מקבלים הוא צל ארוך של מה שהיה לנו לפני 20 שנה".
את הדברים אמר היום (ב') טרכטנברג בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה. טרכטנברג ציין כי ישראל ידעה לרכוב על גל ה-ICT (טכנולוגיות מידע ותקשורת) כבר בתחילתו, וזה מה שהוביל לישראל את היתרון היחסי. בנוסף, העלייה הרוסית והכניסה לתהליך הגלובליזציה חיזקו את ההיי-טק. "בשנים הקרובות קשה לצפות ששוב נעלה על הגל באופן משמעותי. הרפורמות הממשלתיות הגדולות מאחורינו. התמונה כיום היא לא מחמיאה. אם לא נשכיל לחדש את הגורמים שהובילו בעבר את ישראל לצמיחה (מ-2004 ישראל צומחת בממוצע בכ-5%,ג.ג) - החשיבה היצירתית שמובילה לצמיחה ארוכת טווח - הצמיחה תוגבל".
"יותר מכך", הוסיף טרכטנברג, המשק הישראלי לא יכול לשאת צמיחה נמוכה, כי יש לו צרכים יותר חזקים לעומת מדינות אחרות. לפני 2006 חשבנו שאנחנו נכנסים לעידן שבו ההוצאות הבטחוניות יורדות - זה לא יקרה. לכן המשק חייב לצמוח יותר ממשקים אחרים".
טרכטנברג ציין כי בכדי להשיג יתרונות יחסיים, ישראל צריכה לעלות מדרגה בכל הקשור ליכולות טכנולוגיות ומדעיות. "בעבר הסתמכנו על הון אנושי משובח בתחום הטכנולוגי, כיום צריך להסתמך יותר על התחום המדעי. ישנן מדינות שנכנסו למירוץ הההי-טק, וישראל צריכה לטפס על הסולם הטכנולוגי יותר מהר מאחרים. זה דורש יכולות יותר מתקדמות, שיש לנו בסיס להן, אבל זה לא מספיק לרוץ קדימה".
הצעה נוספת של טרכטנברג היא להקצות משאבים לתחום הקלינטק. "צריך למנף את היכולות שלנו בתחום האנרגיה והשמש". בנוגע לקרנות הון סיכון, טרכטנברג טוען כי החל לפעול בכדי להכניס יותר גופים מוסדיים ישראלים להשקעות בחברות היי-טק וקרנות הון סיכון ישראליות. "זה לא קרה עד כה ואני חושב שאני יודע מדוע". הוא הודה שהממשלה לא ממש עשתה הרבה לטובת המדען הראשי וההשכלה הגבוהה. "הקמנו את ועדת שוחט אבל לא הצלחנו להעביר את זה בממשלה. זה נושא משמעותי. גם המדען הראשי דורש המשך טיפול. אחת הבעיות היא שתחום המדע והטכנולוגיה מופקר ברמה הממשלתית. ישנו משרד המדע, התרבות וספורט. משרד המדע הוא המשרד הכי שולי בממשלה. הוא מנותק מהטכנולוגיה והמדען הראשי שנמצא במשרד התמ"ת. הוא מנותק מההשכלה הגבוהה שנמצאת בחסות משרד החינוך. הפיצול הזה בעוכריו. אין לו יצוג שוטף ליד שולחן הממשלה".
לדברי טרכטנברג, "צריך לשים את המדע, הטכנולוגיה וההשכלה הגבוהה על סדר היום הלאומי. הוא לא יכול להיות יחד עם התרבות והספורט, כי אז אין לו מקום של עוצמה. אני מציע לכם, ראשי ההי-טק, להציג למועמדים לראשות הממשלה שאלות בנושא, כדי שיתייחסו: האם יהיו מוכנים להקים משרד למדע, טכנולוגיה להשכלה גבוהה - משרד עם סמכויות ותקציבים? אנשים לא מבינים, אבל כאן במדינה צריך להתחרות על תשומת לב שלטונית. אתה לא יכול להיות פרימדונה. אי אפשר לצפות שיכירו שאתה טוב. זה מאבק. כולם יודעים שתעשיית ההי-טק תורמת למשק, אבל לא כולם זוכרים אתזה ים אחר יום, ואי אפשר להזכיר את זה למקבלי ההחלטות רק כשיש משבר".
מחנק אשראי ומשבר שקל-דולר מאיימים על על ההיי-טק
בהיי-טק מאיימים כי אם הטיפול במשבר הדולר לא ייפתר, הם יעבירו פעילות מו"פ טכנולוגית ישראלית לטובת חו"ל. רועי זיספאל, מנכ"ל חברת רדוור, הודה בפני פרופ' מנואל טרכטנברג כי היעדר הטיפול של הממשלה במשבר שקל-דולר גורם לו להימנע מלגייס מהנדסים ישראלים ולצאת ולגייס מהנדסים בהודו או מזרח אירופה. לדברי זיסאפל, "המשבר שעובר על תעשיית ההי-טק הוא לא משבר פיננסי. נכון, ללקוחות יש בעיה לשלם, אבל נמצא את הדרך לשרוד. זו המשימה שלנו. הבעיה היא עלות כח אדם. גם אנחנו מפטרים (רדוור פיטרה 15 עובדים מתוך 300,ג.ג), והסיבה שאנחנו מפטרים נובעת מבעיית הגידול בעלויות בעקבות שחיקת הדולר".
עוד לדברי זיסאפל, "לא חשבתי מעולם להוציא פיתוח מישראל, אבל במעשים שלכם אתם גורמים לנו להוציא את הפיתוח מכאן. המשבר הנוכחי הוא רק תירוץ שנפל לכם מהשמיים כדי לא לטפל בבעיית דולר-שקל. תפתרו את זה כדי שלא תיהרס הכלכלה". מאוחר יותר אמר זיספאל בשיחה עם TheMarker, "ב-2007 התחלתי לגייס כאן עובדים, אבל בעקבות השחיקה בדולר עצרתי את גיוס העובדים ופיטרתי את חלקם. כעת אני מתכנן לגייס 40 עד 50 עובדים במזרח אירופה או הודו".
יהודה זיספאל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, אמר כי ההיי-טק לא מחפש היום כסף מהממשלה, אלא טיפול ויצירת מנגנונים ותנאים שיאפשרו להיי-טק להתמודד עם המשבר. "הסכנה היא ל-100 אלף מקומות עבודה. מדינות רבות בעולם מבינות שזה משבר מסוג אחר. הצענו תוכנית האצה למשק. הצגנו תוכנית האצה בפני שרים ופקידי ממשלה. אנחנו מבקשים הגדלת תקציב המדען, פריסת תמלוגים והשקעה בתחומים שונים".
מלבד בעיית שקל-דולר, ציינו המנכ"לים גם את בעיית המחנק האשראי. הטיב להציג את הבעיה גבי זליגסון, מנכ"ל נובה מערכות, שאמר שהחברה שלו, שפיטרה 70 מתוך 300 עובדים, מתקשה לקבל אשראי מהבנקים. "שלחתי את סמנכ"ל הכספים שלי לבדוק עם הבנקים את הנושא, כולם הציעו הלוואה בגובה קופת המזומנים שלנו ובריבית פריים +4%. המשמעות היא שאנחנו לא יכולים לקבל הלוואה כזו". גם זיספאל ציין את הנושא. "אנחנו רוצים שהמערכת הבנקאים תעבוד כפי שעבדה לפני המשבר. אנחנו צריכים מהממשלה ערבות לעסקאות, מימון לפעילות שוטפת וביטוח סיכוני אשראי. אנחנו רוצים לקבל את אותם שירותים פיננסיים שקיבלנו קודם לכן מהבנקים, אבל לא נותנים לנו אותה בתנאים נוחים ודורשים ביטחונות. לא צריך להתייחס לעסקים בהיי-טק כאילו הם לפני פשיטת רגל".
בנוגע לפיטורים הזהיר זיספאל כי המדינה יורה לעצמה ברגל, אם לא תעשה דבר בכל הנוגע לגלי הפיטורים. "אם היינו מונעים פיטורי 5,000 עובדי היי-טק ו-20 אלף עובדי שירות נוספים - החסכון מאובדן תשלומי מס, תשלום דמי אבטלה והסבה מקצועית היה מגיע ל-400 מיליון דולר. אם המדינה היתה משקיעה את אותו סכום היינו משיגים תשואה של שני מיליארד דולר ומחזירים את הכסף בתוך שנה. במקום להשקיע באבטלה, שישקיעו בצמיחה".
פרופ' מנואל טרכטנברג: "אני בוש; אנחנו לא מייצרים מאסטרנטים ודוקטורנטים ראויים בכלכלה"
גיא גרימלנד
5.1.2009 / 15:30