השופט סופר: הריון - בשלביו הראשונים - הוא שברירי; ספק אם יש לחלוק אותו עם המעסיק

"עקב אי יושר באמינות בעבודה, הגברת הגיעה לעבודה בהריון של חודשיים ללא ידיעה. עד היום ההורים אינם מרוצים. בהצלחה". זה נוסחו המדויק של מכתב פיטורים שמסרה מעסיקה, בעלת גן ילדים, לעובדת אותה פיטרה. המכתב מופיעה בפתח פסק הדין של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, בו נפסלו פיטוריהן של סוזן טולדנו ואורטל חפץ, שהועסקו כגננות מוסמכות בגן כיף לי בבאר שבע.



טולדנו וחפץ תבעו, באמצעות עו"ד שיר אל נקדימון, את בעלת הגן, שושנה דניאל, על כך שפוטרו, לטענתן, בשל הריונן. השתיים טענו כי הן עבדו לשביעות רצונה של בעלת הגן. לטענתן, אילו היתה אמת בדברי הבעלים אודות תפקוד לקוי, הן היו מפוטרות מייד ולא מועסקות במקום במשך חודשים רבים. בעלת הגן טענה כי לגננת אחת היו בעיות התנהגותיות עם הילדים ואילו השנייה פוטרה מאחר שמספר הילדים בגן פחת.



השופט אילן סופר קבע כי טולדנו וחפץ הוכיחו שפיטוריהן לא נבעו בשל פגם שנפל בעבודתן או בהתנהגותן. האחת פוטרה בשל צמצומים שכלל אינם קשורים בה ואילו השנייה פוטרה בשל כך שלא גילתה בזמן ראיון העבודה שהיא בהריון, כאשר לא היתה חובה כזו.



"הריון בשלביו הראשונים הוא תהליך עדין ושברירי שספק אם יש מקום לחלוק אותו עם מעסיק פוטנציאלי או מעסיק בפועל בשלבים הראשונים', קבע השופט סופר. "במקרים מצערים, מסתיים ההריון כבר בהתחלה. לכן חובת הגילוי היא פרי מושכל של נסיבות מתאימות. בנסיסות שלפנינו לא היתה חובה על המועמדת לעבודה לגלות בזמן ראיון העבודה את היותה בהריון".



השופט קבע ששתי הגננות פוטרו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, האוסר על הפליה בין עובדים בשל הריון או בשל היותם הורים ופסק לטובת כל אחת מהן פיצוי בסך 40 אלף שקלים. זה סכום גבוה יחסית, הכולל פיצוי גם על עגמת נפש, כאב וסבל ואבדן הזדמנות לקידום מקצועי שנגרמו לשתי הגננות.