ברונפלד והעתוי (סיבוב שני)

>> "חברי הבורסה גילו התמרמרות לנוכח בקשת ועדת השכר שלה לאשר את עדכון השכר לבכירי הבורסה... לא ראוי בעיניהם שהבורסה תבקש להעלות את שכר מנהליה הבכירים כשבמשק יש פיטורים ומחזורי המסחר בבורסה מצטמקים".

התיאור הזה לא נכתב באחרונה לאחר שדירקטוריון הבורסה אישר העלאת שכר של 6% לבכיריו, ובהם ליו"ר, סם ברונפלד, ולמנכ"לית, אסתר לבנון, שעלות שכרם היתה 2 מיליון שקל כל אחד. התיאור הזה לקוח מסיקור ב-TheMarker של העלאת השכר בבורסה מלפני 6 שנים - בשיאה של אחת מתקופות המיתון הקשות שהיו בישראל ורגע אחרי פיטורי 900 עובדי בנק הפועלים.



כל משקיע מתחיל יודע שעתוי הוא פרמטר חשוב. בלעדיו גם ההשקעה אטרקטיווית תיכשל, עסקת בעלי עניין תיפול, ובקשה להעלאת שכר תסתיים בתמיהה של הבוס במקרה הטוב או באצבע לכיוון הדלת במקרה הרע. גם בעבור ברונפלד עתוי הוא פרמטר חשוב. כשנמתחה על ברונפלד ביקורת על העלאת השכר בעיצומו של משבר כלכלי חמור, מחזורי המסחר מתכווצים ושוק ההנפקות משותק - הוא הפטיר: "עתוי העלאת השכר היה שגוי".



ואולם לא בטוח שהעתוי היה כה שגוי מבחינתו. שכן בזכות שש השנים שחלפו הציבור הספיק לשכוח את אפיזודת העתוי השגוי שלו בינואר 2003.



אבל העתוי לא שימש רק כדור שיכחה לציבור. אז, כמו היום, העתוי גם סיפק הסבר מצוין מדוע העלאת השכר במקומה והעניין הוא הזמן שחלף מאז סיומה של 2007. גם אז הסבירו בבורסה שהעלאת השכר אינה נוגעת ל-2003, אלא לשנה טובה יותר של 2000. בדיוק כשם שעתה הסבירו בבורסה כי העלאת השכר נוגעת ל-2007 ולא לשנת המשבר הגדול.



כמו ב-2003 גם כעת ברונפלד, והפעם לצדו לבנון, ציירו תמונה ולפיה העלאת שכר כמוה כבונוס הנוגע לשנה אחת בלבד. הם התעלמו לחלוטין מכך שהעלאת שכרם לא חלה רק רטרואקטיווית ל-2007, אבל גם לשנים שיבואו אחריה.



והם הצליחו. דירקטוריון הבורסה אישר להם העלאת שכר באופן גורף, גם אם הביע תרעומת קלה על העתוי. שלושה נציגים של המדינה, דירקטורים חיצונים בדמות נציג רשות ני"ע, נציג בנק ישראל ונציגת האוצר, לא הביעו כל התנגדות למהלך ואישרו אותו כמעט ללא הנד עפעף כמוהם גם חמישה דירקטורים חיצונים, ששכרם הוכפל לפני חצי שנה באישור הדירקטוריון שבו ישבו ברונפלד ולבנון ועמם גם נציגי הבנקים ובתי ההשקעות שיושבים בדירקטוריון.