>> הביקורת המשמעותית ביותר שנמתחת על קרנות המנוף של האוצר, קרנות ההשקעה החדשות שנועדו לפתור את מחנק האשראי בשווקים, היא הקצב האטי של יישום הרעיון. כל זמן שהאוצר אינו מספק מענה בפועל, ממשיכים בעלי האינטרסים לקדם שלל הצעות איך ניתן לעזור לטייקונים ולחברות בבואם לגייס חוב.
הדבר המשותף למרבית ההצעות: הציבור - שכספו מושקע בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל והפסיד עם הטייקונים ובעלי החברות כ-20% מהחיסכון שלו - יוותר להם על החוב או ידחה אותו, ובתמורה לא יזכה ליהנות מהצמיחה בשווי החברות שתבוא אם וכאשר תתהפך המגמה, והשווקים יעלו.
הדאגה למצב החברות ולמיחזורי החוב שלהן מדחיקה לשוליים דאגה אחרת - לכספי החוסכים. מרבית ההצעות שמועלות בקריאה לדחות את פירעון האג"ח שמועדן היה קבוע ל-2009, אינן כוללות מנגנונים לשיתוף החוסכים, כמו מתן חלק באקוויטי (בהון) של החברה לגופים המוסדיים או מתן אופציות לגופים המוסדיים.
מרבית התוכניות מעניקות לחוסכים תוספת ריבית וחיזוק ביטחונות. הצעה אחת שהועלתה בין הרגולטורים בירושלים היא דחייה של כל פירעונות האג"ח המיועדים ל-2009 בתמורה לחיזוק הביטחונות ותוספת ריבית, במסגרת חקיקה גורפת שתיתן מענה לכל החוב - אג"חים והלוואות - שמגיעים לפירעון ב-2009. את ההצעה מקדמים כמה גופים, ובהם גופים מוסדיים גדולים וכמה אנשי עסקים.
יוזמה אחרת מציעה שהגופים המוסדיים בשוק ההון יתכנסו יחדיו ויחליטו על הצעה, שלפיה כל חברה שתגיע להסדר עמם תזכה לדחייה אוטומטית של פירעונותיה מ-2009, בתמורה לחיזוק ביטחונות ותוספת ריבית של 1% - זו, למעשה, תהיה מעין ברירת מחדל או הצעת מדף של המוסדיים להסדרי חוב.
פורום סמנכ"לי הכספים, ה-CFO, מציע לחוקק חוק כללי שיאפשר לחברות שמעוניינות להצטרף להסדר אשר בו מוצע לפרוש חלק מפירעונות הקרן הצפויים ב-2009 וב-2010, בכפוף לעמידתן בתנאים הבאים: החברות ימשיכו לשלם תשלומי ריבית כסדרם על כל החוב במשך תקופת הסדר הביניים. החברות ימשיכו לפרוע 40% מסכומי הקרן המיועדים להיפרע ב-2009 וב-2010. יתרת תשלומי הקרן (60%), המיועדים להיפרע ב-2009 וב-2010, ייפרשו על פני שלוש-חמש שנים, כפי שייקבע בחוק.
יתרת הקרן, הפרושה על פני כמה שנים, תישא ריבית קנס - כלומר, ריבית עודפת מעבר לריבית הקובעת באיגרת החוב, שתשולם בשל העיכוב במועד הפידיון ותיקבע בחוק, בהתאם לקטגוריות שייקבעו על בסיס דירוג האג"ח. חברות שלא יעמדו בתשלומי הקרן (המופחתת) והריבית בתקופת הביניים, לא יוכלו ליהנות עוד מדחיית הפירעון ויוצאו מההסדר.
כמו כן נקבע בהסדר שמציע הפורום כי ייקבעו מגבלות על חברות שיצטרפו להסדר למשך תקופת המיחזור. למשל, הגבלה על חלוקת דיווידנדים או על עסקות עם בעלי עניין.
חברות שלא יוכלו לעמוד בתנאי החוק, יטופלו בכלים המצויים כיום בחוק: הקפאת הליכים, הסדרים עם נושים או פירוק, ובאמצעות יוזמת קציני האשראי שאותו מקדמת רשות ניירות ערך - רשות ניירות עררך תמנה לכל חוב קצין אשראי שיטפל במיחזורו או בבעיות שעולות לגביו. גם כאן, ההסדר מעניק לחוסכים ריבית קנס בתמורה לנכונותם לדחות את החוב לבעלי החברות, אבל לא מוצע כל מנגנון של שיתוף החוסכים ברווחי החברה, אם וכאשר ייתהפך המומנטום בשווקים.
הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי, בחן עם המשקיעים המוסדיים הצעה שבקידומה היה מעורב מנכ"ל כלל ביטוח, שי טלמון. לפי ההצעה של טלמון, שהיה בעבר החשב הכללי באוצר, יהיה הסדר לפרישת חוב אופציונלית שיחול על אג"ח סחיר ולא סחיר והלוואות שניתנו על ידי בנקים וגופים מוסדיים. חברות שבדו"חות שלהן מופיעה הערת עסק חי לא יוכלו להשתתף בתוכנית, והתנאי להשתתפות בה הוא עמידה של החברה בכל תנאי האג"ח המקורי, לרבות תשלומים, דיווחים ואמות מידה פיננסיות, עד למועד קבלת ההחלטה על ההסדר.
כמו כן תיקבע תמורה נוספת למלווים, למשל בדרך של ריבית נוספת או באופציות למניות החברה. למסמכי האג"ח ייתוספו ביטחונות, כמו שמירת מבנה השליטה, מגבלות על משיכת דיווידנד, דמי ניהול, שכר, בונוסים ורכישה חוזרת של מניות. הצעתו של טלמון כללה דיון ראשוני על שיתוף החוסכים גם ברווחי החברה תמורת הסכמתם למחול לה על חובה בימים אלה.
בימים אלה מתחילים בעלי האג"ח להגיע להסדרים עם בעלי החוב, שמעניקים להם דחייה במתן החובות ופרישה של החוב. למשל, דחייה של חודש לפחות שהעניקו מחזיקי האג"ח של הכשרה ביטוח לאיש העסקים אלי אלעזרא, ודיונים עמו על פרישת החזר החוב לאורך שנים. עם זאת, גם בהסדרים אלה לא ממהרים בעלי השליטה בחברות להציע לגופים המוסדיים ולחוסכים אופציות, אג"ח להמרה (שניתן להמירן למניות רגילות של החברה שהנפיקה את האג"ח) או מניות בחברה.
האוצר פועל לאט, והטייקונים דואגים לעצמם
מאת אתי אפללו
6.1.2009 / 6:58