>> יש בעלי שליטה בחברות שדורשים לעשות "תספורת" למשקיעים, ויש בעלי חברות שמסתפקים ביישור קצוות. אחת החברות האלו היא אוסיף, שעברה באחרונה לשליטתו של איש העסקים שלמה אייזנברג (באמצעות חברת ישרס).
החברה העמידה לפירעון מוקדם את סדרת האג"ח ו', שפירעונה חל השבוע. עם זאת, ל-TheMarker נודע כי בין החברה לבין מחזיקי האג"ח התגלעה מחלוקת באשר לאופן שבו יחושב השווי ההתחייבותי המתואם של האג"ח לפדיון.
בהודעה שהוציאה לבורסה כשהעמידה את האג"ח לפירעון מיידי, ציינה אוסיף כי התמורה שתשולם למחזיקי איגרות החוב (על פי הוראות שטר הנאמנות ובהתאם להחלטת אסיפת מחזיקי האג"ח), היא בגובה הערך ההתחייבותי של איגרות החוב בספרים, בהתאם לתקינה הבינלאומית. כלומר, הערך הנוכחי של כל התשלומים הצפויים לבעלי איגרות החוב קרן, ריבית והפרשי הצמדה המהוונים למועד הפדיון המוקדם, על פי ריבית אפקטיווית שחושבה למועד ההנפקה.
סדרת אג"ח זו הונפקה בניכיון (כלומר, בפועל התקבל פחות מסכום הערך הנקוב של האג"ח). במקרה כזה מבחינה חשבונאית הקרן נרשמת על הסכום שגויס בפועל, וההפרש - שהוא ניכיון האג"ח - נרשם בצורה אחרת ומופחת לאורך חיי האג"ח. על פי ההערכות, הטענה של אוסיף היתה שבקביעת הערך ההתחייבותי של האג"ח, יש להתעלם מהערך הנקוב ומהפרש הניכיון, ולהתייחס רק לסכום שגויס בפועל (וכמובן לצרף לו את הפרשי ההצמדה והריבית). במקרה של אוסיף, בסדרת אג"ח זו ההפרש הסתכם בסכום נמוך בלבד.
מחלוקת נוספת בין אוסיף לבעלי האג"ח היתה לגבי המרכיב ההוני של האג"ח, שהוא האופציה להמרה: האם יש לתמחר אותו במסגרת שווי האג"ח.
מחזיקי האג"ח בעיקר חששו מתקדים שייפתח פתח ל"תספורת" שתיווצר במקרים שבהם הונפקו סדרות אג"ח בניכיון משמעותי יותר. הם פנו לרשות ניירות ערך ולחברה בעניין זה, והיא נדרשה לדיון בעניין אתמול. לאחר שסדרה ו' הועמדה לפירעון מוקדם, נותרו בחברה שתי סדרות אג"ח (להמרה) נוספות - אג"ח ד' ואג"ח ז'.
מאוסיף נמסר בתגובה: "כעת אין בעיה, וכל העניין סודר לשביעות רצון כל הצדדים. ההפרש בין שתי שיטות החישוב הוא 95 אלף שקל, אנחנו קיבלנו את העמדה המחמירה ומשלמים את הסכום הגבוה".
אוסיף ניסתה לחסוך 100 אלף שקל על חשבון בעלי האג"ח, אך ויתרה
אתי אפללו
6.1.2009 / 6:58