>> לעתים מערך שיווק של חברה הוא כל כך אגרסיווי, עד שהוא מהווה מטרד. כך הרגישו א' ובת זוגו, שכבר יותר מעשר שנים מתחננים בפני חברת קירבי כי תפסיק לנסות למכור להם שואב אבק.
הסיפור החל בשנות ה-90, כשסוכנים של החברה הופיעו בפתח ביתם, מצוידים בתיבה גדולה עם פטנטים לניקוי הבית, בתקווה למכור את מרכולתם. בני הזוג לא היו מעונינים לשמוע את ההסברים ושלחו את הסוכנים מביתם. מאז אותו יום, בערך פעם בחודש, מצלצל הטלפון ומעבר לקו נשמעת נציגה שמבקשת לתאם אתם פגישה. גם אחרי שעברו דירה ושינו את מספר הטלפון, לא הניחו להם נציגי קירבי.
בתחילה נהגו בני הזוג בנימוס, אך ככל שנקף הזמן - הם איבדו את סבלנותם. באחת השיחות צעקו על הנציגה ואמרו שאינם רוצים עוד בטלפונים. כמה דקות לאחר מכן התקשר אדם שהציג עצמו כמנהל וניסה להבין בדרך חייכנית מדוע אינם רוצים בשואב. למנהל הוסבר שהם פשוט לא מעוניינים בשואב, ללא הסברים מיותרים, ומאוד ישמחו לצאת מרשימת התפוצה של החברה. ואולם, גם זה לא עזר, והקשר האובססיווי נמשך.
לשואבי האבק של קירבי אין משווק בלעדי בישראל - הוא משווק על ידי מפיצים מורשים, כשבישראל יש סוכנים, יבואנים וסוכנויות עצמאיות. פנינו לכמה מפיצים מורשים של קירבי - א.ד מערכות מאשדוד וקירבי גבעתיים הפנו אותנו לג.ק מערכות מרחובות, תחום המגורים של בני הזוג.
מחברת ג.ק מערכות נמסר בתגובה: "לחברת סקוט אנד פצר המייצרת את השואב אין סוכנים בישראל ובעולם והיא משווקת את המוצר בסיטונות. אם היו פניות כנראה שהיו כל פעם מאחד המפיצים". עוד נמסר: "חברת קירבי עובדת בשיטת המלצות של לקוחות, ייתכן מאוד שהסוכן קיבל את מספר הטלפון שלהם מחברים שהמליצו עליהם ולכן הם עלו כל פעם מחדש ברשימת הלקוחות הפוטנציאליים. כמו כן, ייתכן שהטלפון הגיע כל פעם ממפיץ אחר".
ברור כי שיווק מוצרים או שירותים אינו מהווה לכשעצמו הטרדה. ואולם, כשחברה מסחרית פונה טלפונית לאדם פעם אחר פעם, על אף שביקש כי תפסיק, הדבר עלול להיחשב כהטרדה, האסורה על פי החוק.
במועצה לצרכנות טוענים כי סעיף 30 בחוק התקשורת מגן על הצרכן מפני הטרדות טלפוניות: "המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו מאסר של שלוש שנים". בית משפט העליון הגדיר את המונח הטרדה וקבע כי יש לבחון את תוכני המסרים ואת תכיפותם. כמו כן, קבע בית המשפט כי "יש להגן על הזכות לשלוות נפש... ולמנוע שימוש לרעה באפשרויות הטכנולוגיות הטמונות במתקני בזק, אפשרויות הכוללות לא רק את השימוש הטכני במכשיר אלא אף את המסרים המועברים בו".
במקרה שבו בית המשפט יקבע כי מדובר בהטרדה, התנהלות החברה תהיה הפרת חובה חקוקה והשופט יקבע את גובה הפיצוי, בין היתר בהתאם לנזק שנגרם.
המועצה לצרכנות ממליצה לכל צרכן המוטרד על ידי חברה מסחרית כאמור לשלוח לה מכתב רשום שבו פרטי הצרכן, שם ומספר הטלפון שבו החברה עושה שימוש, בצירוף דרישה למחיקת פרטיו מהמאגרים שלה והפסקת פניות טלפוניות. כמו כן, מומלץ לתעד בכתב את התנהלות החברה, כמו למשל כמות ותכיפות הפניות הטלפוניות, שמות הנציגים והשעות שבהם הם מתקשרים. מכיוון שבני הזוג לא ביררו בדיוק מאיזה מפיץ הגיעו הפניות קשה לטפל בבעיה.
tluna@themarker.com
איך מתגוננים מהטרדות שיווקיות בטלפון
ורד ברוקר
6.1.2009 / 6:58