>> בהיי-טק מאיימים כי אם לא יימצא פתרון למשבר שער השקל-דולר, הם יעבירו פעילות של מחקר ופיתוח טכנולוגי מישראל לחו"ל. רועי זיסאפל, מנכ"ל חברת רדוור מקבוצת רד-בינת, הודה אתמול בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בפני פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, כי היעדר הטיפול של הממשלה במשבר שקל-דולר גורם לו להימנע מלגייס מהנדסים ישראלים - ולצאת לגייס מהנדסים בהודו או במזרח אירופה.
"המשבר שעובר על תעשיית ההיי-טק הוא לא משבר פיננסי. נכון, ללקוחות יש בעיה לשלם, אבל נמצא את הדרך לשרוד. זו המשימה שלנו. הבעיה היא עלות כוח האדם. גם אנחנו מפטרים (רדוור פיטרה 15 עובדים מתוך 300), וזאת בשל הגידול בעלויות בעקבות שחיקת הדולר. לא חשבתי מעולם להוציא פיתוח מישראל, אבל במעשיכם אתם גורמים לנו להוציא את הפיתוח מכאן. המשבר הנוכחי הוא רק תירוץ שנפל לכם מהשמיים כדי לא לטפל בבעיית שער החליפין שקל-דולר. עליכם לפתור את זה כדי שלא תיהרס הכלכלה". מאוחר יותר אמר זיסאפל ל-TheMarker: "ב-2007 התחלתי לגייס כאן עובדים, אבל בעקבות השחיקה בדולר עצרתי את הגיוס ופיטרתי את חלקם. כעת, אני מתכנן לגייס 40-50 עובדים במזרח אירופה או בהודו. אין לי ברירה".
100 אלף מקומות עבודה בסכנה
יהודה זיסאפל, יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, מייסד קבוצת רד בינת ואביו של רועי, אמר כי בהיי-טק לא מחפשים כיום כסף מהממשלה, אלא טיפול ויצירת מנגנונים ותנאים שיאפשרו להתמודד עם המשבר. "הסכנה היא ל-100 אלף מקומות עבודה. מדינות רבות בעולם מבינות שזה משבר מסוג אחר. הצגנו בפני שרים ופקידי ממשלה תוכנית האצה למשק. אנחנו מבקשים את הגדלת תקציב המדען הראשי, פריסה של תשלומי תמלוגים והשקעה בתחומים שונים". מלבד בעיית שער החליפין התנודתי שקל-דולר, ציינו המנכ"לים גם את מחנק האשראי. היטיב להציג את הבעיה מנכ"ל נובה מערכות גבי זליגסון, שאמר שהחברה שלו, שפיטרה 70 מתוך 300 עובדים, מתקשה לקבל אשראי מהבנקים.
"שלחתי את סמנכ"ל הכספים שלי לבדוק עם הבנקים את העניין, כולם הציעו הלוואה בגובה קופת המזומנים שלנו ובריבית פריים ועוד 4%. המשמעות היא שאנחנו לא יכולים לקבל הלוואה כזו", אמר זליגסון. גם יהודה זיסאפל ציין את הבעיה. "אנחנו רוצים שמערכת הבנקאות תעבוד כפי שעבדה לפני המשבר. אנחנו צריכים שהממשלה תיתן ערבות לעסקות, מימון לפעילות שוטפת וביטוח סיכוני אשראי. אנחנו רוצים לקבל את אותם שירותים פיננסיים שקיבלנו מהבנקים, שכעת לא נותנים לנו אותם בתנאים נוחים - ודורשים ביטחונות. לא צריך להתייחס לעסקים בהיי-טק כאילו הם לפני קריסה".
בנוגע לפיטורים, אמר זיסאפל כי המדינה תירה לעצמה ברגל אם לא תעשה דבר. "אם היינו מונעים את הפיטורים של 5,000 עובדי היי-טק ושל 20 אלף עובדי שירותים נלווים, החיסכון מאובדן תשלומי מס, מתשלום דמי אבטלה וממימון הסבה מקצועית היה מגיע ל-400 מיליון דולר. אם המדינה היתה משקיעה את אותו סכום בהיי-טק, היינו משיגים תשואה של 2 מיליארד דולר ומחזירים את הכסף בתוך שנה. במקום להשקיע באבטלה, שישקיעו בצמיחה".
"לא השקענו בהון האנושי, והוא נשחק"
טרכטנברג סבור שאחת הבעיות הקשות כיום בהיי-טק בישראל היא רמת החינוך. "מדינת ישראל התבססה על כוח אדם משובח שעליו נבנו תעשיות מתקדמות. שכחנו את היכולות הללו בגלל כשלים בחינוך. אנחנו מדורגים במקום מביש במבחני יכולת לתלמידים במדעים ובמתמטיקה. אני בוש במה שקורה.
"הפקולטה ללימודי כלכלה באוניברסיטת תל אביב היתה פעם מדורגת במקום הראשון מחוץ לארה"ב. כיום נמחקנו. יש תחומים שפורחים, אבל בסך הכל המערכת נפגעה מאוד. לא השקענו בהון האנושי, הוא נשחק, מה שיש כיום הוא צל ארוך של העבר".
טרכטנברג ציין שישראל ידעה לרכב על גל טכנולוגיות המידע והתקשורת בתחילתו, מה שהביא אותה ליתרון יחסי. גם העלייה מרוסיה והגלובליזציה חיזקו את ההיי-טק, לדבריו.
טרכטנברג הודה שהממשלה לא עשתה רבות לטובת המדען הראשי וההשכלה הגבוהה. "תחום המדע והטכנולוגיה מופקר ברמה הממשלתית. אין לו ייצוג שוטף בממשלה. צריך להקים משרד למדע, לטכנולוגיה ולהשכלה גבוהה, עם סמכויות ותקציבים. בישראל צריך להתחרות על תשומת לב שלטונית. אתה לא יכול לצפות שיכירו בכך שאתה טוב. זה מאבק".
רדוור מאיימת: נעביר את הפיתוח להודו
מאת גיא גרימלנד
6.1.2009 / 6:58