רוצים פריסת חובות? תנו מניות

>> לציבור החוסכים ולמי שמנהל את כספו אסור להסכים להסדרי פריסת חובות לשנה בלי לקבל תמורה הולמת. הגופים המוסדיים צריכים לפעול במצבים אלה אך ורק מתוך דאגה לטובת החוסכים. עליהם לעשות כל דבר שיאפשר לחוסכים להפיק תועלת ורווח מהסדרי החוב שייווצרו.

העיקרון צריך להיות פשוט: אתה חושב שהחברה שלך היא בעלת זכות קיום ופוטנציאל גדול, אבל אין לך כרגע איך לשלם? תקבל הסדר לפריסת החוב - אבל תן לנו, המשקיעים, אפשרות להרוויח מהפוטנציאל הזה. אנחנו מסכנים כרגע את כספנו, ומוכנים לדחות לך את פירעון החוב, אבל אל תזרוק לנו פירורים. אנחנו רוצים יותר. תן לנו מניות בחברה, כך שאם מחר תהיה התאוששות וצמיחה, נרוויח מהסיכון הזה שלקחנו על עצמנו.



אתה לא רוצה לתת לנו חלק מהחברה? תחזיר לנו את הכסף. תמכור את החברות האחרות שלך, את המטוס ואת הבית; תמכור כל מה שצריך כדי להחזיר לנו את החוב. הרי כך זה עובד בבנקים, מול עסקים ולווים קטנים, כך זה עובד כשאנחנו לא משלמים את המשכנתא, וכך זה צריך לעבוד גם בשוק ההון.



הנפילות החדות בשוק ההון גרמו לנו להשתעשע בשאלה כמה שווים כיום הטייקונים הגדולים. זאת אומרת, כמה הם שווים אם מורידים מסך הנכסים שלהם את סך החובות. ובכן, קרוב לוודאי שכמה מהם שווים כיום מעט מאוד. יש שיאמרו - הם שווים אפס.



ובכן, גם אנחנו שווים קרוב לאפס, אבל השאלה היא מה יקרה כשהמשבר הזה יסתיים - בעוד שנה, שנתיים או שלוש שנים. אם נסכים להסדרי פריסת החובות, אנחנו נהיה שווים עדיין קרוב לאפס; הטייקונים, לעומת זאת, יחזרו במהירות משווי של אפס לשווי של מיליארד או 2 מיליארד דולר. את הסיכון אנחנו לקחנו, את הסיכוי הם קיבלו.



זה לא נכון, לא צודק, וזה לא משתלם לנו, כמי שהעמידו את מיטב חסכונותיהם למימון עסקי הטייקונים ושאר מנפיקי האג"ח הקונצרניות.



לגופים המוסדיים הגדולים יש כרגע כוח לקבוע מי מהטייקונים יחזור במהירות לשוויו הקודם. זה אולי מפתה לשבת בכיסאו של אלוהים ולהחליט מי יחיה ומי ימות, אך זה לא תפקידם. המשימה שלהם היא לדאוג אך ורק לחוסכים, שנתנו בהם אמון והפקידו אצלם את כל חסכונותיהם לגיל פרישה.



את 2008 סיימו החוסכים הפנסיונים עם הפסד אדיר של 18%-25% מכספי קופות הגמל וביטוחי החיים שלהם. מה שצריך להדאיג את הגופים המוסדיים הוא השאלה כיצד להחזיר לנו, החוסכים, את ההפסדים האלה במהירות. דחייה של תשלומים לשנה לא תעזור לנו.



פריסת חובות שמעניקה לנו, החוסכים, אחוזים בחברות שאנחנו מצילים במו חסכונותינו, יכולה להשיב את הפסדי ההשקעות שנגרמו לנו. זה צריך להיות העיקרון, וגוף מוסדי שלא יפעל לפיו אינו ראוי לאמון שנותנים בו לקוחותיו.