המשקיעים דרשו ריבית של 9%, דיסקונט ביטל הגיוס

>> בנק דיסקונט שבשליטת קבוצת ברונפמן-שראן בדק לפני כשבועיים אפשרות לגייס הון משני מורכב, אך לאחר שקיבל אינדיקציות שלפיהן הריביות שמתכוונים המשקיעים לדרוש בגיוס הן 7.5%-9%, החליט להשעות את תוכניותיו. את ההנפקה היה אמור להוביל קונסורציום חתמים הכולל את דיסקונט חיתום, החברה הבת של הבנק, כלל חיתום ופועלים אי.בי.אי.



ריבית של 7.5%-9% היא ריבית מאוד גבוהה עבור גיוסים של כתבי התחייבות על ידי הבנקים, והיא משקפת מרווח של יותר מ-4.5% על אג"ח ממשלתיות (את המרווח המדויק קשה לדעת, שכן תנאי כתב ההתחייבות לא פורסמו). בחודשים האחרונים התבצעו גיוסים בכתבי התחייבות על ידי שלושה בנקים - לאומי, הבינלאומי ומזרחי טפחות, שם היו הריביות בטווח של כ-5.3%-6.3%, והן שיקפו בעת הגיוס מרווח של 2%-3.3% על אג"ח ממשלתיות עם תנאים דומים. מדובר במרווחים הגבוהים ביותר מפי 2 מאלה שבהם יכלו הבנקים לגייס עד לפני כחצי שנה-שנה, אז נעו המרווחים סביב 1%.

מרווח הוא הפער של הריבית מעל לאג"ח ממשלתיות עם תנאים דומים והוא מייצג את הסיכון שמייחסים המשקיעים לנייר הערך.



לדיסקונט, המנוהל על ידי המנכ"ל גיורא עופר והיו"ר שלמה זהר, כבר יש סדרת כתבי התחייבות מורכבת (היברידית) בבורסה, אלא שהיא סדרת הון ראשוני מורכב. מכשירי ההון המורכב הם מכשירי חוב, אבל בעלי המאפיינים ההוניים החזקים ביותר, שכן אפשר להמיר אותם למניות בתנאים מסוימים. סדרת החוב, הנקראת שטר הון 1, נסחרת כיום בתשואה של 8.2%.



סיבה אפשרית לכך שהמשקיעים דורשים מדיסקונט מרווח גבוה יותר משמעותית מאשר אלה שבהם גייסו מתחריו היא יחס הלימות ההון של הבנק. יחס זה הגיע בסוף הרבעון השלישי של 2008 ל-10.6% - הנמוך ביותר מבין הבנקים הגדולים, אצלם הוא היה 11.4%-12.1%.



אמנם מדובר ביחס הלימות הון שהוא גבוה מ-9% (היחס המזערי הנדרש על פי בנק ישראל), אבל המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, רמז לא אחת כי הוא מצפה מהבנקים לעמוד ביחס הלימות הון של 12% בסוף 2009.



כדי להגיע ליחס זה, על דיסקונט לגייס את ההיקף הגדול ביותר של כתבי התחייבות מבין הבנקים - 1.9 מיליארד שקל. ייתכן כי המשקיעים סבורים כי ביכולתם לדרוש ריביות גבוהות יותר מדיסקונט לנוכח הצורך שלו בגיוס גדול.



העלות הגבוהה בגיוס הביאה לכך שדיסקונט החליט להמתין עם הגיוסים, כאשר ייתכן שבכוונתו להמתין עד שתתקבל הערבות לגיוס כתבי התחייבות מהמדינה. זהר כבר הביע בעבר תמיכה נלהבת בתוכנית האוצר להעמיד ערבויות לגיוס כתבי התחייבות בבנקים בכ-6 מיליארד שקל, וייתכן שבדיסקונט מעדיפים לחכות ליישום התוכנית כדי להוזיל את העלויות.



מניית דיסקונט סובלת בשנה האחרונה מסנטימנט שלילי חזק בשוק. היא ירדה יותר מכל מניות הבנקים, ומכפיל ההון של הבנק הוא הנמוך ביותר מבין אלה של הבנקים הגדולים ונע סביב 0.4 מההון העצמי.



באחרונה אמר זהר ל-TheMarker כי לדעתו, הסיבה לכך שהבנק נענש בצורה כזו היא חוסר הבנה מצד המשקיעים לגבי מכשיר האג"ח מגובה המשכנתאות של פאני מיי ופרדי מאק שבו השקיע הבנק כ-10 מיליארד שקל - יותר מהונו העצמי.



לדברי זהר, מדובר בהשקעה טובה, שבארה"ב נתפשת כבטוחה יותר מאג"ח של ממשלת ישראל ושמניבה תשואה עודפת של 2% על אג"ח ממשלתית אמריקאית.



מבנק דיסקונט נמסר בתגובה: "ההחלטה אם לגייס הון בעיתוי מסוים מושפעת ממכלול של שיקולים, ובכלל זה הביקוש האפשרי, הנפקות מתחרות באותו מועד, התעניינות המשקיעים בכלל והמוסדיים בפרט, ושיעור הריבית.



"כפי שדיווחנו בדו"ח מיידי ב-17 בדצמבר, הבנק אכן מתכנן ביצוע הנפקה ובוחן מעת לעת את תנאי השוק. מובן שעל רקע המשבר ומצב שוק ההון, הפרמטרים האמורים נבחנים מדי יום. הבנק עוקב אחר הפרמטרים ויבצע את ההנפקה בעיתוי המיטבי לפי שיקוליו העסקיים.



"האמור בכתבה אודות ההחלטה שהתקבלה לאחר בחינת שיעור הריבית אינו תואם את העובדות. טווח הריבית שקוף וידוע לכל המשקיעים, והוא, כאמור, אינו השיקול היחיד בהחלטה".