מלחמת מזון: אסם מנצחת את שטראוס

>> בחודשים האחרונים אנו עדים לירידה משמעותית בשערי המניות ובמדדים המובילים בכל בורסות העולם, כמו גם בבורסת תל אביב. בתקופה זו של ירידות שערים מחפש ציבור המשקיעים אפיקי השקעה סולידיים, המושפעים מהמשבר הפיננסי בעוצמה נמוכה יחסית.



ענף המזון נחשב לענף סולידי, שכן הביקוש למוצריו מתאפיין בקשיחות גבוהה. הבטא של חברות בתחום המזון - מדד לסיכון המניה אשר משקף את רגישותה לתנודתיות השוק - נמוך מ-1, ונמצא בטווח שבין 0.5 ל-0.7, רמה המצביעה על רגישות נמוכה לתנודתיות השוק. לכן טבעי כי מניות של חברות מזון ישמשו "מקלטי לילה".

במהלך 2008 שמרו חברות מזון עולמיות על תכונה זו. כך למשל, הבטא של נסטלה היתה כ-0.57, וזו של דנונה הצרפתית היתה כ-0.54. ואולם מבדיקת מניותיהן של שתי חברות המזון הציבוריות הגדולות בישראל - אסם ושטראוס - עולה כי יש הבדל מהותי באופן התייחסות המשקיעים אליהן.



מגוון מוצרים שונה



בשנה האחרונה רשם מדד ת"א 25 ירידה של כ-43%, בעוד מניית אסם רשמה עלייה של כ-10%. מניית שטראוס, לעומת זאת, רשמה ירידה של כ-31% בתקופה זו.



יש כמה סיבות ליחס השונה של המשקיעים כלפי שתי החברות; אחת מהן היא ההבדל בתוצאות העסקיות שלהן. הגידול הרבעוני הממוצע בהכנסות אסם בשלושת הרבעונים הראשונים של 2008 היה כ-5.1%. זאת לעומת שטראוס, שרשמה גידול רבעוני ממוצע של כ-1.6% בלבד, כולל ירידה במכירות הרבעון הראשון. כמו כן, שיעור הרווח התפעולי שרשמה אסם באותה תקופה היה כ-11.3%, לעומת כ-8.1% בשטראוס.



סיבות אחרות נוגעות לשוקי היעד העיקריים של החברות ולסוג המוצרים שהן מוכרות. אסם נתפשת בעיני המשקיעים כחברת מזון סולידית, המייצרת ומוכרת מגוון רחב של מוצרי מזון בישראל. רק כ-13% מהכנסות החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2008 נבעו ממכירות בחו"ל.



מוצריה של אסם מקיפים חלקים רחבים בענף המזון: חטיפים ומאפים (26.5% מהמכירות), מזון אחר בטמפרטורת החדר (32.5%), מזון מצונן (10.5%) ומזון קפוא (30.5%). חשוב לציין כי בשנה האחרונה רשמה אסם גידול של קרוב ל-10% בכל אחד ממגזרי הפעילות שלה. בנוסף, אסם מוכרת בעיקר מוצרים בסיסיים, שהביקוש להם יציב במיוחד; החברה גם מחזיקה במגוון של מותגים חזקים, כמו גם בכוח מסחרי משמעותי מול רשתות השיווק בישראל. מאפיינים אלה, יחד עם ההשתייכות לקבוצת נסטלה העולמית והניהול הסולידי המאפיין את החברה, הפכו את אסם להשקעה אטרקטיווית ב-2008.



פרופיל הפעילות של שטראוס שונה בתכלית. שטראוס אינה חברה מקומית, שכן כ-50% ממחזור המכירות והרווחיות שלה נובעים מפעילותה בחו"ל. פעילות זו כוללת את תחום הקפה, אשר מכוון בעיקר למדינות מתפתחות, ואת פעילות חברת סברה (Sabra) בארה"ב, המתמקדת בסלטים ים-תיכוניים מצוננים ובמוצרים כשרים. פעילויות בחו"ל ובמיוחד פעילות הקפה במדינות מתפתחות כמו ברזיל, רוסיה ומזרח אירופה, נתפשות כבעלות סיכון, במיוחד בתקופה של משבר כלכלי.



תחרות בתחום היוגורט



גורם סיכון נוסף במניית שטראוס הוא התחרות מול מולר (Muler) בתחום היוגורט שהחלה בראשית 2008 והתחרות מול תנובה במכירת קוטג'. זהו סיכון משמעותי במיוחד לאור הרכב המוצרים של החברות. בעוד לאסם יש מגוון רחב מאוד של מוצרים השייכים לקבוצות מחירים שונות, הרי ששטראוס מתמקדת בעיקר באזור המקרר. מסיבה זו, מלחמת היוגורט - שהשלכותיה בלטו במיוחד בתוצאות הרבעון הראשון של 2008 - הדאיגה את המשקיעים. בנוסף, מוצריה של שטראוס פונים בעיקר לפלח שוק הפרימיום, הכולל בעיקר מוצרי תענוג, הנאה ומוצרי בריאות ואיכות חיים. פלח שוק זה פגיע יותר בתקופת מיתון.



מעניין לראות כי ב-2006-2007 המגמה היתה הפוכה. דווקא מניית שטראוס היא שרשמה תשואות גבוהות יחסית של כ-58% בהשוואה לאסם, שרשמה תשואה קטנה מזו של ת"א 25, שהיתה כ-49%. הפעילות הגלובלית בכלל ובמדינות המתפתחות בפרט יחד עם הרחבת פעילות מוצרי הפרימיום, נתפשה בשנות הגיאות כמנוע צמיחה ויתרון עסקי. הדבר הפך את שטראוס לאטרקטיווית יותר בעיני המשקיעים בשעתו, אך כיום הסיכונים הטמונים בפעילות במדינות המתפתחות מאיימים יותר על המשקיעים המחפשים "מקלטי לילה".



הכותבים הם אנליסטים בחברת הייעוץ העסקי גיזה זינגר אבן