האוצר יעניק לבנקים רק מחצית מהערבות המובטחת - אם לא יגדילו את האשראי

>> משרד האוצר מתכוון להעמיד את הבנקים למבחן. בכוונת האוצר להקצות לבנקים רק מחצית מסכום ערבויות המדינה שהובטח להם - רק 3 מיליארד שקל מתוך 6 מיליארד שקל. שאר הסכום יועבר לבנקים, רק אם יתברר ש"עמדו במבחן" - משמע כספי הערבויות שימשו אותם להגדלת היקף האשראי במשק.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר פועל עם בנק ישראל להביא לכך שהערבויות ישמשו למטרתן המקורית, שהיא הגדלת מקורות האשראי במשק".



במסגרת תוכנית ההאצה למשק הודיע האוצר על כוונתו להעמיד ערבויות מדינה בסכום של 6 מיליארד שקל לבנקים. הערבות נועדה לאפשר לבנקים לגייס הון בשוק איגרות החוב במחירים נמוכים יחסית, מאחר שהמדינה תהיה ערבה לכך שהבנקים יפרעו את איגרות החוב במלואן. מאחר שהבנקים מגייסים הון בימים אלה בריביות הגבוהות ב-3% לפחות מאלה של המדינה, הערבות צפויה לאפשר לבנקים להוזיל את הריבית שהם משלמים באחוזים שלמים.



העמדת הערבויות נועדה לחזק את ההון העצמי של הבנקים, כדי שאלה ישתמשו בתוספת ההון לשם העמדת אשראי נוסף למשק - ובכך להקל את מצוקת האשראי. באוצר העריכו כי אם הבנקים ישתמשו בכל מכסת הערבויות, ויגדילו את הונם ב-6 מיליארד שקל, הדבר יכול להביא לגידול של 60 מיליארד שקל באשראי במשק.



אלא שבאחרונה התחיל להתעורר חשש באוצר כי המטרה של הקלת מחנק האשראי לא תושג, מאחר שהבנקים ישתמשו בערבויות כדי להגדיל את הונם - בלי להגדיל במקביל את האשראי למשק. על רקע זה כבר התעוררה מתיחות בין האוצר לבין הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, כאשר האוצר מאשים כי הדרישות של בנק ישראל להגדלת הלימות ההון של הבנקים מעודדות את הבנקים "לאגור הון" במקום להעמיד אשראי למשק. באוצר מדגישים כי המטרה של העמדת הערבויות היא הגדלת היצע האשראי במשק, ולא תמיכה ביציבות הבנקים, "כי אם מטרת הערבויות היתה סיוע לבנקים, אז מטבע הדברים היינו מצרפים לתוכנית גם דרישות שונות מהבנקים, למשל, בתחומי שכר המנהלים והדיווידנדים".



"אין מחנק במשק"



המתיחות בין שני הגופים החריפה, לאחר שנודע לפיקוח על הבנקים כי האוצר מתכוון להעמיד את הערבויות לשימוש הבנקים בשתי מנות. מנה ראשונה, של 3 מיליארד שקל, תועמד כסוג של מבחן לבנקים: האם הבנקים משתמשים בכספי ערבות המדינה כדי להגדיל את האשראי במשק. אם הבנקים ייכשלו במבחן, כלומר, לא יגדילו את היקפי האשראי, האוצר לא יעמיד את מכסת הערבויות השנייה.



בבנק ישראל מותחים ביקורת על כוונה זו של משרד האוצר. לדבריהם, מדובר בהיקפים לא גדולים מלכתחילה של ערבות לכתבי ההתחייבות, וחלוקה לשניים הופכת את הסיוע למצומצם יותר ופחות יעיל באופן מיידי. כמו כן טוענים בבנק כי אין מחנק במשק מכיוון מערכת הבנקאות ממשיכה להעמיד אשראי, כך שצריך לחשוב בתוכנית גם על חיזוק ההון של הבנקים שמהווה את כרית הביטחון שלהם לימים קשים; שכן אם המשבר במשק יימשך ויעמיק, ייתכן שהבנקים יעברו תקופות קשות ואפילו יציגו הפסדים, כך שחשוב לחזק אותם בתקופה זו.



בבנק ישראל מוסיפים כי החלק של הערבות לכתבי התחייבות בבנקים הוא החלק הפשוט ביותר בתוכניות הסיוע למשק, כולל התוכנית החדשה והמסובכת של קרנות המנוף. לדברי בכיר בבנק ישראל, המורכבות של יתר המהלכים בתוכנית מונעת מהם להתבצע בזריזות. "באוצר בוחרים לסבך גם תוכנית פשוטה כמו העמדת ערבות לבנקים, אבל בכל מקרה היינו שמחים לראות אותם סוף-סוף עושים משהו, ולא רק מדברים. אפילו אם זה היה רק מיליארד שקל, רק שייתנו כבר את הערבות", אמרו בבנק ישראל.



עמדת הבנקים לגבי השימוש בערבויות אינה אחידה. בעוד כמה מהבנקים מצהירים כי ישתמשו בערבויות כדי לגייס הון בזול, אחרים טוענים שאין סיכוי כי יעשו שימוש בכספי הערבויות. אחת הטענות נגד הערבויות היא הכבילה שנוצרת בעקבותיהן בין התנהלות הבנקים לבין האינטרסים של המדינה. "ברגע שאקח ערבויות מדינה", אמר ל-TheMarker בנקאי בכיר, "המאמר הבא ב-TheMarker יהיה על החוצפה של הבנקים, שלוקחים כספי ציבור ולא משרתים את האינטרס הציבורי - כמו הגדלת היקף האשראי. אני לא צריך את הטובות של המדינה, וגם לא את הביקורת של המדינה שבאה עם הטובות".