לא אוספים יבולים, לא מרססים, לא מייצאים

>> על החקלאים בעוטף עזה נאסר לצאת לשדות בשטחים הקרובים עד 4 ק"מ לגבול ובאזורים מסוימים עד 10 ק"מ. בשטחים האלה לא אוספים יבולים, לא מעבדים את האדמה ולא מרססים. בענף החקלאות העיתוי של העבודה הוא קריטי, והמלחמה פרצה בשיאה של אחת התקופות הרגישות ביותר - עונת היצוא החקלאי. .

בקיבוצים ובמושבים של עוטף עזה מגדלים ומייצאים 70% מהעגבניות של ישראל, 60% מתפוחי האדמה, 30% מהפלפל ושיעור ניכר מהצנוניות, הגזרים והפרחים. בשני העשורים האחרונים ניטעו עצי הדר על פני עשרות אלפי דונם בנגב המערבי. . עוד שבוע של פעילות ברצועת עזה הגידולים כבר לא יהיו ראויים ליצוא. החקלאים יאלצו למכור את כל התוצרת בשוק המקומי והמחירים יצנחו.



מאז הסתיימה הרגיעה החקלאים לא יכולים לרסס את הגידולים והמזיקים חוגגים. התאחדות האיכרים שכרה חברת שמאים לשדות, למטעים ולפרדסים להערכת הנזקים הישירים והעקיפים, בכלל זה אובדן שוקי יצוא, שנגרמו לחקלאות. השמאים העריכו את הנזקים בחצי מיליארד שקל. ואולם, גורמים חקלאיים אחרים באזור טוענים כי הערכה הזו מופרזת ומוסיפים כי פיקוד העורף מגלה גמישות ואיפשר לחקלאים במקרים לא מעטים להיכנס לשטחים.



את העבודה היומיומית בחממות, במטעים ובפרדסי יישובי הנגב והדרום עושים עובדים זרים. העובדים הזרים מתאילנד נתונים ללחץ שמפעילות עליהם משפחותיהם לעזוב את ישראל ולחזור הביתה. אם המלחמה לא תסתיים בתוך כשבוע- שבועיים, יש סיכוי שהעובדים הזרים יעזבו ופועלים ישראלים לא יחליפו אותם.