התרסקותן של חברות האנרגיה הרוסיות

ניו יורק טיימס



>> לפני שנה שאפה גזפרום, מונופול הגז הטבעי הרוסי, להיות החברה הגדולה ביותר בעולם. על רקע מחירי הנפט הגבוהים והגיבוי מהקרמלין, היא השיגה את המקום השלישי לפי שווי שוק, אחרי אקסון מובייל וג'נרל אלקטריק.

כיום גזפרום נמצאת עמוק בחובות ומנהלת דיונים לגבי חילוץ ממשלתי, לאחר ששווי השוק שלה צלל ב-76% מתחילת 2008. במקום להפוך לחברה הגדולה בעולם, היא נפלה למקום ה-35, ועל אף שחילוצים ממשלתיים היו שכיחים באחרונה, אף אחת ממתחרותיה הגדולות של גזפרום במגזר הפרטי במערב אינה מחפשת חילוץ.



העובדה שחברת האנרגיה הממשלתית הגדולה ברוסיה זקוקה לחילוץ זמן קצר לאחר שמחירי הנפט הגיעו לשיא בקיץ האחרון, היא עדות נוספת לתקופת המשבר שבה אנו נמצאים. גזפרום, שהיתה לסמל של גאווה ותחייתה של רוסיה, נהפכה לסמל של הידרדרותה הכלכלית המהירה של מדינת הנפט.



בתקופות השפע, נהפכו גזפרום וחברת אנרגיה ממשלתית נוספת, רוזנפט, למכשירים לביצוע הדרגתי של הלאמה מחודשת ברוסיה. עם עליית מחירי הנפט, עלו גם מחירי המניות. ואולם במקום להשקיע בקידוח ובחיפוש אחר שדות נפט חדשים, נשיא רוסיה לשעבר, ולדימיר פוטין, השתמש בחברות כדי לקדם את האג'נדה האישית שלו להשגת שליטה ציבורית על שדות הנפט, ועל חלק גדול מהתעשיות הפרטיות במדינה.



לפיכך, נכנסו החברות למשבר האשראי עם חובות עצומים ועם מחסור בהשקעות הון. תחת פוטין, שמכהן כעת כראש הממשלה, נתונות גזפרום ורוזנפט לשליטה הדוקה מצד הקרמלין. חברות אלה אינן מנוהלות על ידי אנשים שמינתה הממשלה, אלא ישירות על ידי שרים היושבים במועצות המנהלים שלהן.



"ההצלחה סיחררה אותם כמעט באותה עוצמה שהיא סיחררה את המשקיעים שלהם", אומר ג'יימס פנקנר, אסטרטג בכיר ברד סטאר, קרן גידור המוקדשת לרוסיה, בנוגע לשאיפה של גזפרום להפוך לחברה הגדולה בעולם. "זה לא שהם עומדים להמציא מלכודת עכברים טובה יותר", הוא אומר. "מלכודת העכברים שלהם נמצאת בדיוק איפה שנמצא מחיר הנפט. לא ניתן לשפר זאת".



פוטין השתמש בגזפרום



כעת המשקיעים בורחים ממניית גזפרום, שבעבר היתה כה משמעותית עד כי היוותה 2% ממדד מורגן סטנלי לחברות בשווקים המתעוררים בעולם. גזפרום רחוקה מלהפוך לחברה הגדולה בעולם; מחיר המנייה שלה צנח מהר יותר מזה של מתחרותיה במגזר הפרטי. החוב של החברה, שהצטבר כשהממשלה הגדילה את שליטתה בתעשייה, הוא אחת הסיבות לכך.



לאחר חמש שנים של מחירי שיא לגז טבעי, גזפרום צברה חוב של 49.5 מיליארד דולר. לשם השוואה, לפי הערכות של קומרצבנק, חובות המגזר הפרטי והציבורי של הודו, סין וברזיל יחדיו ב-2009 יסתכם ב-56 מיליארד דולר.



פוטין השתמש בגזפרום כדי לרכוש נכסים פרטיים. בין הרכישות היקרות שביצעה אפשר למצוא את סיבנפט, חברת נפט רוסית, שרכשה גזפרום ב-2005 מרומן אברמוביץ', המיליארדר והבעלים של מועדון הכדורגל הלונדוני צ'לסי, ב-13 מיליארד דולר. ב-2006 היא רכשה מחצית מפרויקט הנפט והגז הטבעי סחלאין 2 של חברת רויאל דאץ'-של ב-7 מיליארד דולר, וב-2007 היא הוציאה מיליארדי דולרים נוספים לרכישת חלקים מיוקוס, חברת הנפט הרוסית הפרטית שפשטה רגל בעקבות שערוריית הונאה והעלמת מסים.



רוזנפט נמצאת גם היא בחוב כבד. היא חייבת 18.1 מיליארד דולר לאחר שהוציאה מיליארדים לרכישת נכסים מיוקוס. נוסף על קיום דיונים לחילוץ ממשלתי, רוזנפט נמצאת במשא ומתן להלוואה בסך 15 מיליארד דולר מתאגיד הנפט הלאומי של סין, שיבטיח את המשך היצוא לסין.



הקרמלין היה מתוחכם



תחת פוטין, יותר משליש מתעשיית הנפט ברוסיה הולאם מחדש בעסקות דומות. ואולם בשונה מנשיא ונצואלה הוגו צ'אווס או נשיא בוליוויה איבו מוראלס, ששלחו חיילים כדי לשלוט על שדות הגז הטבעי במדינותיהם, הקרמלין השתמש בטקטיקה מתוחכמת יותר.



לחצים רגולטוריים הופעלו על הבעלים הפרטיים כדי לעודד אותם למכור את החברות לחברות ממשלתיות או פרטיות הנאמנות לקרמלין. לרוב הנכסים נקנו במחירים נמוכים משווי השוק שלהם, אך החברות הממשלתיות שילמו בכל זאת מיליארדי דולרים, שחלק גדול מהם לוו מבנקים במערב, שדרשו מהן להחזיר את ההלוואות לאחר פרוץ משבר האשראי.



רוזנפט, שהיתה גם היא סמל לתחייתה המחודשת של הגאווה הרוסית ולעצמאותה מול המערב, משום שהורכבה מנכסים של יוקוס שהיו בעבר בידי משקיעים זרים, ספגה מרג'ין קול (דרישה למכור נכסים כדי להחזיר חובות) מבנק וסטרן באוקטובר.



המבקרים צפו כי מדיניות ההלאמה של רוסיה תוביל לחוסר יעילות או לפחות לשיבושים בתהליכי הרכישה והמכירה של חברות ענק, שחולקו ונארזו מחדש כחברות ממשלתיות. על כף המאזניים היו נכסים בעלי שווי רב: רוסיה היא יצרנית הגז הטבעי הגדולה בעולם, ונהפכה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם לאחר שסעודיה הפחיתה את התפוקות שלה הקיץ כדי לתמוך במחירים.



סגן מנכ"ל גזפרום, אלכסנדר מדוודב, צפה כי החברה תגיע לשווי שוק של טריליון דולר עד 2014. עם זאת, מחיר המניה שלה צנח ב-76% מתחילת 2008 ושווי השוק שלה כעת הוא כ-85 מיליארד דולר. לשם השוואה, מחיר המניה של אקסון מובייל ביום שישי היה 81.64 דולר - ירידה של 14% מאז ינואר 2008 - ושווי השוק שלה הוא 393 מיליארד דולר. מדד P&S ירד מתחילת 2008 ביותר מ-40%.



מדוודב מגן על ביצועי החברה ומייחס את הירידה החדה במחיר המניה לכך שמניית החברה נסחרת בבורסת רוסיה התנודתית, שחסרים בה משקיעים לטווח ארוך. לדבריו, מחיר המניה "אינו משקף את ערך החברה" והאשמה היא במשבר הכלכלי שהגיע מוול סטריט.



זה נכון שהחברה רחוקה מפשיטת רגל. לפי נתונים שפירסמה החברה, גזפרום רשמה רווח נקי של 14 מיליארד דולר מהכנסות של 70 מיליארד דולר ב-2007. אך הכנסותיה צפויות ליפול בחדות ב-2009. החברה קיבלה בממוצע 420 דולר ל-1,000 ממ"ק של גז שנמכר למערב אירופה ב-2008. מחיר הגז צפוי לרדת ל-260-300 דולר ב-2009.



עתידה של גזפרום לא נראה ורוד. "כלכלת רוסיה היא כמים במסננת", אומרת יוליה לטינינה, שדרנית ברדיו אקו במוסקווה, בנוגע לבזבוז הכרוני בתעשיות הרוסיות. "כולם חשבו שרוסיה הצליחה ותהו איך אפשר לשמור מים במסננת. כשמכניסים למסננת יותר מים משיכולים לצאת, המסננת מלאה. כולם חשבו שזה היה נס, אבל כשיש ירידה באספקת המים, המסננת מתרוקנת במהירות גבוהה".