אנשי הון סיכון - כמה אתם מרוויחים?

>> התפוצצות פרשת מיידוף חשפה את הצורך בפיקוח הדוק יותר על קרנות הגידור למיניהן, המהוות קופסה שחורה שאיש אינו יודע בוודאות מה קורה בפנים, עד שמעילה כזו או אחרת חושפת לציבור את המתרחש - וזאת לאחר שכבר נגרם הנזק.

אך מה בדבר הקרנות החשובות כל כך בעולם ההיי-טק הישראלי - קרנות ההון סיכון? במקרים רבים המנהלים בקרנות הם חברים מהצבא או מהתעשייה, וספק אם כל שותף נדרש לדווח על פעולותיו לצד שלישי עצמאי.



מנגד, היזמים נדרשים לספק לקרנות ההון הסיכון מידע מדויק על ההיסטוריה שלהם, והקרן מפקחת באופן שוטף על הנעשה בחברה. אך מי מפקח על הקרנות?



בקרנות קיימים שותפים שהזרימו לה כסף, אך האם הם באמת בודקים שהכל מתנהל כשורה בקרן? סביר להניח שהם בודקים כמו שהמשקיעים אצל מיידוף בדקו. כלומר, לא מספיק.



מי הם רואי החשבון של קרנות ההון סיכון הישראליות? בדיקה באתרי הקרנות לא מגלה דבר. הגיע הזמן להטיל פיקוח ציבורי על קרנות ההון הסיכון, ולחייב אותן לחשוף באופן מפורט את התשואות והמשכורות של השותפים הבכירים.



נכון, הן חברות פרטיות, אך השפעתן על הכלכלה רחבה ולעתים הן נהנות מכספים ממשלתיים ומהקלות שונות. בנוסף, באחרונה, בעקבות המשבר, הגישו ראשי הקרנות תוכנית סיוע לממשלה להצלת הקרנות.



אי-סדרים בקרן גדולה עלולים לפגוע בעשרות ואף במאות עובדים בתעשייה שחיונית למדינה.



באחרונה הוזכר כי אחד השותפים הבכירים בפיטנגו כעס כשנשאל על דמי הניהול השנתיים של הקרן שלו. מדוע לא לשאול אם התשואה של הקרן היא גבוהה או אם שכר הבכירים מוצדק?



אני קורא לחברות ההון הסיכון הישראליות לחשוף לציבור את שם משרד רואי החשבון המבקר את הקרן; את הממוצע השנתי של שכר הבכירים; ואת התשואה השנתית של הקרן. קשה לראות כיצד מידע זה יפגע בקרנות וביכולתן להצליח, אך הוא יספק מידע חשוב לציבור.



מובן כי מרבית המנהלים בקרנות הם אנשים הגונים שתרומתם לתעשייה היתה אדירה, אך קופסאות שחורות שייכות לעבר. הגיע הזמן לגילוי נאות.



-



ארנון כוכבי הוא יזם בתחום ההיי-טק