האם החברה אשמה כשבעל השליטה עבריין

>> במשפטים פליליים מתעוררת לעתים תכופות השאלה אם ראוי להטיל אחריות על תאגיד, על בעלי תפקידים בו (המכונים בלשון המשפטית "אורגנים") או על שניהם יחד.

מניסיוני, בעבירות בדיני ניירות ערך ותאגידים אין בדרך כלל מחלוקת בשאלה אם המבצעים הישירים של העבירה הם האורגנים של החברה. ברוב המקרים מדובר במנכ"לים, דירקטורים, מנהלי כספים, חשבים ונושאי משרה בכירים אחרים, שבמסגרת תפקידם בתאגיד נחשבים כמי שפועלים בשם התאגיד. לכן, רואים את מעשיהם כמעשי התאגיד, לפי התפישה המשפטית המכונה "תורת האורגנים". כלומר, פעולותיהם ומחשבותיהם של המבצעים הישירים מיוחסות לתאגיד וניתן להטיל עליו אחריות פלילית בגין מעשי אותם בעלי תפקידים. מוקד הדיון הוא האם התנהגות האורגן המיוחסת גם לתאגיד מיטיבה עם התאגיד או מזיקה לו.



בפסק דין לאומי ושות' (ע"פ 5734/91) יצר ביהמ"ש כמה קטגוריות של עבירות המבוצעות על ידי עובדי התאגיד:



1.עבירות שנועדו להיטיב עם התאגיד בלבד. למשל, בכירים בחברה הציגו בדו"חות הכספיים נתונים כוזבים כדי להראות ביצועים טובים יותר, כדי לרצות משקיע דומיננטי. דוגמה נוספת: הרצת מניות שנועדה להוציא את החברה מרשימת השימור של הבורסה. כאן ברור כי יש לייחס את פעולות העובד לתאגיד.



2. עבירות שנועדו להיטיב עם האורגן וגם עם התאגיד. למשל, עובד שמבצע תרמית בני"ע, כדי להעלות את שער המניה, והוא בעל מניות בתאגיד. נראה כי גם במקרים אלה תוטל אחריות על התאגיד בגין מעשי העובד. ביהמ"ש העליון אישר את הרשעתה של חברה כשנקבע כי בעל השליטה פעל בסתר לרכישת מניות בחברה על ידי מקורביו במהלך ההנפקה, כדי להגדיל את אחזקותיו, אך מעשים אלה היו גם לרווחת החברה.



3. עבירה המבוצעת בידי האורגן לטובתו האישית, אגב פגיעה בתאגיד. נבחן מקרה קלאסי: חברה פרטית של בעל שליטה בחברה ציבורית סיפקה לחברה ציוד וסחורה במחירים הגבוהים ממחירי שוק, ללא הליכי האישור הנדרשים בניגוד עניינים שכזה. כאן פעל בעל השליטה לטובתו האישית תוך פגיעה בחברה.



גישת המשפט היא כי כשאורגן פועל לטובתו האישית הוא מזיק לתאגיד, לתאגיד יש תמריץ למנוע את הפגיעה ואין צורך בהטלת אחריות פלילית עליו כדי להשיג את אפקט ההרתעה. יתרה מכך, הפסיקה מכירה לעתים בקושי של תאגיד למנוע פעולה של אורגנים שפועלים לטובתם האישית ונגד התאגיד. גם מסיבה זו אין להטיל אחריות על התאגיד. במקרה הקיצוני ביותר, התאגיד מוקם על ידי בעלי השליטה כדי לנצלו למטרות פליליות. בפרשת פסיפיק (ת"פ 4709/03) הורשעו הנאשמים בהצעת ני"ע לציבור ללא תשקיף מתוך כוונה להטעות משקיעים. בית המשפט קבע כי הנאשמים הקימו את החברה הנאשמת כצינור להעברת כספים מהמשקיעים אליהם והשתמשו בה ככסות לפעילותם העבריינית. במקרה זה ברור כי בעלי השליטה פעלו נגד טובת החברה, ולכן בית המשפט זיכה אותה.



-



הכותבת היא שותפה בכירה ומנהלת מחלקת ני"ע, שוק ההון ועבירות צווארון לבן במשרד עוה"ד גדעון פישר ושות'