הערכות: עסקת אלדין על סף השלמה לפי שווי של 150-165 מיליון דולר

>> העסקה למכירת אלדין לקרן וקטור האמריקאית נמצאת על סף השלמה, לפי מחיר של 11-12 דולר למניה, המשקף לחברה שווי של 150-165 מיליון דולר, כך מעריכים בשוק. עם זאת, המחיר אינו סופי ועשוי להשתנות.

בעבר הציעה הקרן האמריקאית לחברה מחיר גבוה יותר, אך מאז נסוגה מניית אלדין, ושלשום, בתום המסחר בוול סטריט, היה מחיר המניה כ-7 דולרים, מה שמשקף לחברה שווי של כ-85 מיליון דולר בלבד. אתמול זינקה המניה במסחר בבורסה בתל אביב ב-44%.



המו"מ בין שתי החברות ידע עליות ומורדות. הקרן האמריקאית, שנכנסה ביולי 2008 להשקעה בחברה, הציעה כחודש לאחר מכן לאלדין מחיר של כ-13.5 דולר למניה, המשקף שווי של כ-185 מיליון דולר. ואולם את ההצעה ההיא דחתה אלדין בטענה כי החברה שווה יותר, ומנכ"ל החברה, ינקי מרגלית, קרא להצעה זו "אופורטוניסטית".



בעקבות דחיית ההצעה ביקשה וקטור לזמן אסיפת בעלי מניות מיוחדת של אלדין כדי לדון בהצעה. המאבק החריף כשווקטור טענה כי אלדין מסתירה ממנה מידע בנוגע לבעלי המניות כדי שלא תוכל לקיים עמם קשר לפני האסיפה. בתגובה, ניסה מרגלית לגייס משקיעים לחברה כדי שיוכל להתמודד באסיפה האמורה מול הקרן האמריקאית, אך הוא נכשל בכך, ושני הצדדים שבו לשולחן הדיונים וביטלו את כינוס האסיפה.



בהמשך הציעה הקרן האמריקאית לאלדין כ-14.5 דולר למניה, מחיר ששיקף לחברה שווי של כ-202 מיליון דולר. בשיחה שהתקיימה עם מרגלית כמה ימים לאחר הצעה זו, הוא חזה כי החברה תגיע להכנסות של 250 מיליון דולר בתוך כשלוש שנים, ואמר בין השורות כי תג המחיר של אלדין הוא כ-500 מיליון דולר.



ואולם מאז החריף המשבר הכלכלי העולמי, והמחיר שעליו מדובר כיום משקף זאת.



עיקר העניין של וקטור באלדין מתמקד בחטיבת ה-DRM העוסקת בפיתוח פתרונות למניעת העתקות בלתי חוקיות של תוכנה. וקטור רוצה לחבר בין החטיבה של אלדין לבין סייפנט, חברת אבטחה שבבעלותה, אותה רכשה תמורת כ-634 מיליון דולר באפריל 2007.



וקטור היא קרן המשקיעה בחברות טכנולוגיה פרטיות שנמצאות בבעלות המייסדים ובחברות ציבוריות. הקרן עוסקת, בין השאר, בהשקעה בחברות שלדעתה נסחרות במחיר שוק הנמוך מהשווי האמיתי שלהן וכן בהפיכת חברות ציבוריות לפרטיות. הקרן ממוקמת בסן פרנסיסקו ומנהלת יותר מ-2 מיליארד דולר. האנליסט יונתן קרייזמן מבית ההשקעות אוסקר גרוס אמר כי אם העסקה תושלם, "זו דוגמה מובהקת לכך שבתקופת מיתון ובהערכות נמוכות, גוף כמו קרן פרטית עם אורך נשימה מסוגל לבוא ולנצל הזדמנויות כאלה, להבדיל מגופים רגילים בשוק ההון, שחייבים דין וחשבון יומי על התשואות.



"זה גוף שמסוגל להסתכל על היום שאחרי המיתון, וזה היתרון הגדול שלו. נקודה נוספת היא שכבר הרבה זמן לא ראינו בישראל אקטיוויזם של הרוכשת, כמו במקרה של אלדין. היה סביר שנראה את זה בחברה שנסחרת בארה"ב, כי אקטיוויזם זה חלק משוק ההון האמריקאי, וזו דוגמה מפתיעה שאנחנו לא רגילים אליה פה".



עוד הוסיף קרייזמן כי "על אף שווקטור נכנסו בתקופה זולה, אני לא חושב שהם שיערו כמה דרמטית התקופה הזו עומדת להיות, וכמה עמוק יהיה המיתון. בתקופה קצת יותר סולידית היה להם יותר בסיס למחשבה, והרבה משקיעים הגיבו ממניעים רגעיים ולא במחשבה לטווח ארוך, אלא כדי לכסות הפסדים מיידיים".



הוא ציין כי "כשמגיע בעל בית אמריקאי, יש סבירות לקיצוצים בצד של אלדין, בוודאי בחטיבות שלא עוסקות ב-DRM".



האנליסט סרגי וסצ'ונוק מבית ההשקעות אופנהיימר אמר כי "יש סינרגיה בין אלדין לבין סייפנט. בעיקרון, תחום ה-DRM מתחלק בין אלדין לבין סייפנט ומדובר בתחום רווחי. התחום אמנם פגיע במיתון, אך באופן כללי הוא די יציב. זה מה שעומד מאחורי הצעת הרכש".



מחזיקי המניות הגדולים באלדין הם ג'זמין הולדקו, חברת האחזקות של קרן וקטור, המחזיקה בכ-15.7% מהמניות, ג'וניפר המחזיקה בכ-15.1%, ינקי מרגלית המחזיק בכ-12.6%, אחיו, דני מרגלית, המחזיק בכ-6.2% ומנינג אנד נאפייר, המחזיקה בכ-10%. אלדין סיימה את הרבעון השלישי של 2008 עם הכנסות של 31.7 מיליון דולר - גידול של 22% לעומת הרבעון המקביל ב-2007. בשורה התחתונה רשמה אלדין הפסד נקי של 300 אלף דולר, או 2 סנטים למניה, בהשוואה לרווח נקי של 4.3 מיליון דולר, או 30 סנט למניה, ברבעון המקביל ב-2007.



בניכוי הוצאות בסך 700 אלף דולר בגין תגמול מבוסס מניות להנהלה ולעובדים, התאמה הקשורה להכנסות נדחות בהיקף של 400 אלף דולר, הפחתת נכסים בלתי מוחשיים בגובה של 600 אלף דולר והוצאה של 1.9 מיליון דולר בגין עלויות משפטיות ואחרות הקשורות להצעת הרכש ולבקשה לכינוס אסיפת בעלי מניות במהלך הרבעון השלישי, הסתכם הרווח הנקי ב-2.9 מיליון דולר, או 20 סנט למניה. זאת בהשוואה לרווח נקי של 4.5 מיליון דולר, או 31 סנט למניה, ברבעון המקביל ב-2007.