בכיר בשוק ההון: המוסדיים הישראלים מנסים "לעשות שרירים" על הקרנות הישראליות

בשוק קרנות ההשקעה הפרטיות (פרייווט אקוויטי), יש מי שסבורים שהניסיונות של המוסדיים הישראלים לכפות הורדת דמי ניהול על קרנות פרייווט אקוויטי וקרנות הון סיכון, טומן בחובו גם ניסיון "לעשות שרירים" על הקרנות הישראליות הקטנות. בחודש דצמבר האחרון ערכו מספר גופים מוסדיים שיחות עם מספר קרנות השקעה פרטיות במטרה לבחון הורדת דמי ניהול, ששיעורן עומד כיום ברוב המקרים בממוצע בין 2% ל-2.5% לשנה מהיקף הכולל של הקרן. בין היתר קרן מרקסטון האמריקאית קיבלה דרישה להפחית בדמי ניהול. בקרן מרקסטון לא שללו את הרעיון, אך ציינו כי מאחר ומדובר בקרן אמריקאית, הפחתת דמי הניהול צריכה לעבור לקבל את אישורם של כל המשקיעים הזרים בקרן, הליך לא קצר.

גורם בכיר בשוק ההון מסר ל-TheMarker כי חלק מהמוסדיים בחנו גם הורדת דמי הניהול בקרן פימי של ישי דוידי, קרן פורטיסימו של יובל כהן, ועל פי הערכות בשוק גם איייפקס נדרשה להוריד דמי ניהול. קרן ורטקס קיבלה גם היא דרישה להוריד את דמי הניהול, אך בינתיים בקרן אומרים שאין כל החלטה בנושא ודמי הניהול יישארו על כנם, אך יש רצון ללכת לקראת המוסדיים. בפימי אמרו כי בשל העובדה שהקרן גובה דמי ניהול נמוכים גם כך, אין בכוונת המוסדיים לדרוש ממנה להפחית בדמי ניהול. עו"ד מתחום ההיי-טק וההון סיכון מחזק טענה זו ומציין כי במשך שנים נהגה פימי שלא לגבות דמי ניהול גבוהים.

הגורם הבכיר בשוק ההון אמר ל-TheMarker: "מעניין אם המוסדיים הישראלים התקשרו גם לגופים בינלאומים כמו קרלייל גרופ, בלקסטון ואחרים, וביקשו מהם להוריד את דמי הניהול. כנראה שבשעות לחץ רואים את הצדדים הלא בוגרים, הפחות מנוסים והיותר מכוערים. המוסדיים הישראלים - שבשנים האחרונות התלהבו מכניסה לסוגי השקעה חדשים: נדל"ן, קרנות גידור ופרייווט אקוויטי, כולל הון סיכון - התלהבו, אבל שכחו שכולם נרטבו במבול האחרון. מי שעוסק כיום בהשקעות בקרנות בארץ הוא יחסית חדש ולא מנוסה וכנראה מנסה לייצר כסת"ח".

אותו בכיר לא פוסל על הסף הורדת דמי ניהול, אך טוען שזה צריך לבוא כמהלך כולל ולא כמהלך שמופעל כלפי קרנות מסויימות. הבכיר בקרנות ההשקעה הפרטיות סבור שקרן צריכה להוריד בדמי הניהול שלה אם היא קרן קטנה, שמרבית המשקיעים שלה הם ישראלים, והביצועים שלה לרוב לא טובים. החשיפה כיום של גופים מוסדיים ישראלים מוערכת לפי אותו גורם במאות מיליוני שקלים בלבד.

עורך דין אחר מתחום ההיי-טק והון סיכון אמר כי למשקיעים המוסדיים אין שום זכות משפטית לדרוש קיצוץ בדמי ניהול. "זה מעין סוג של חיבוק דוב. הם מבקשים בנחמדות להוריד בדמי ניהול ומתכוונות לכך שאם מישהו יסרב להן הן לא יהיו נחמדות אליו בעתיד כשהקרן תגייס כסף".

בשנים האחרונות מנסים גופים כמו חברות ביטוח, קרנות פנסיה, קופות גמל להקצות אחוזים בודדים לטובת השקעות בתחום "השקעות אלטרנטיוויות" (Alternative Assets), שם קוד כולל לכמה תחומי השקעה: קרנות פרייווט אקוויטי, קרנות ביי-אאוט, קרנות Turn Around, קרנות גידור וקרנות מזנינג. המוסדיים הישראלים מבזרים את ההשקעות שלהן, ולרוב מושקעים בקרנות מלבד מרקסטון, פימי, אייפקס ופורטסימו, גם בויולה, פועלים, טנא, אגאת, וינטג', שמרוק ופלנוס.

הכלל הנהוג כיום בקרנות פרייווט אקוויטי וקרנות הון סיכון בישראל הוא דמי ניהול בגובה של 2.5% ודמי ניהול (קארי) בגובה של 20% על רווחי הקרן. בחלק מהקרנות השותפים בקרן צריכים להחזיר גם את דמי הניהול שגבו לאורך השנים. המשמעות היא שקרן בהיקף של 100 מיליון דולר משלמת דמי ניהול לשותפים בקרן בגובה של 2.5 מיליון דולר לשנה, ללא קשר לתשואות שהיא משיגה וללא קשר לכמה כסף קראה בפועל.