קבלן תובע את מריו לזניק ושותפים נוספים ב-10 מיליון שקל בטענה שרימו אותו

שותפויות כושלות היא אחת הבעיות הידועות והקשות בעסקי הנדל"ן. הקבלן שלמה קדוש למד את המשמעות של בחירת שותפים לא נכונים כאשר החליט להשקיע בחברה להקמת מיזמי נדל"ן בספרד. לטענתו, השותפים נישלו אותו מעסקה שהניבה להם רווח של 10 מיליון יורו.



קדוש הגיש לבית משפט המחוזי בתל אביב תביעה בסכום של 10 מיליון שקל באמצעות עורך הדין איתן ארז. לטענתו, שותפיו העסקיים: עו"ד רונן גפניאל, עו"ד דוד אפרתי ואנשי העסקים מריו לזניק ואייל דייסי, פעלו במרמה והפרו את הסכם השותפות ביניהם בכל הקשור לעסקי הנדל"ן שלהם בדרום ספרד בין השנים 2004-2001.



בתביעה מתאר קדוש כיצד ביצעו שותפיו עסקת נדל"ן מאחורי גבו - עסקה שהניבה להם רווח של כ-10 מיליון יורו, תוך שהם מציגים לו מצגים מסולפים לפיהם החברה מיצתה את היכולת לבצע עסקות באזור.



בשנת 2000 זיהתה הקבוצה הזדמנות עסקית בשוק הנדל"ן של ספרד והחליטו להקים חברה משותפת בשם אלרטון במטרה לרכוש קרקעות לבנייה למגורים. הקבוצה התמקדה בדרום ספרד האזור החוף של קוסטה דל סול.



קדוש טוען כי בשנת 2001 ניהלה חברת אלרטון, משא ומתן לרכישת קרקע למגורים באזור לה לניה מחברת נדל"ן ספרדית בשם אלקדסה. המשא ומתן לא הבשיל לכדי עסקה אך לטענתו שותפיו התאגדו בחברה אחרת ובסופו של דבר רכשו את הקרקע מאלקדסה בתחילת 03' תמורת 15.5 מיליון יורו. לאחר עשרה חודשים הם מכרו אותה ב-2.5.5 מיליון יורו ובתווך גרפו רווח של כ-10 מיליון יורו - רווח שקדוש לא נהנה ממנו.



בכתב התביעה טוען עו"ד ארז כי "לאור האיתנות הפיננסית של אלטרון במועד ביצוע העסקה, לאור העובדה כי המתחם שבו בוצעה העסקה היה חלק התוכנית העסקית של החברה ולאור העובדה שחברת אלטרון הוקמה על מנת להוציא לפועל עסקות מהסוג הזה בדיוק, אין כל ספק כי הסיבה היחידה בגינה בוצעה עסקה זו באמצעות חברה חדשה, הינה רצונם של השותפים להסתיר אותה מקדוש".



פחות מ-3 חודשים לאחר מכירת חטיבת הקרקע בלה לניה, מכר קדוש את מניותיו בחברה. לטענתו הוא עשה זאת לאחר שלזניק וגפניאל הפעילו עליו לחץ רב למכור אותן. ולאחר שהסבירו לו כי החברה מיצתה את הפוטנציאל העסקי שלה ואת היכולת לבצע עסקות רווחיות נוספות.



עו"ד רונן גפניאל מסר בתגובה כי: "כל מה שיש לאיש הזה להגיד מוכחש מכל וכל ואנחנו נגיב בבית משפט". אייל דייסי בחר שלא להגיב לכתבה.