וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בית המשפט אסר על המינהל לפנות חוכר חקלאי שהוכיח כי היה שותף ברכישת הקרקע

עמירם כהן

7.1.2009 / 18:09

הפסיקה תאפשר לקיבוצים ולמושבים לתבוע זכויות במאות מיליוני ש' בקרקעות שנרכשו לפני הקמת המדינה



שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב צפורה ברון, אסרה בפסיקה תקדימית על מינהל מקרקעי ישראל לפנות מהקרקע חוכר חקלאי שהוכיח כי סבו, שחכר את הקרקע מהקק"ל ב-1942, היה שותף לרכישה ושילם עליה מכספו.



פסיקת בית המשפט המחוזי מתבססת על החלטת בג"צ בעתירת ארגון הקשת המזרחית, שקבעה כי חוכר חקלאי, שיוכיח כי רכש או השתתף ברכישת הקרקע, אותה היא מעבד, זכאי לקבל עליה זכויות קניין ואין לפנותו ממנה לפני תום חוזה החכירה.



מכתב התביעה שהגיש חוכר של קרקע חקלאית בצומת כפר סבא-רעננה עולה, כי ב-1942 רכש סבו את הקרקע מהקק"ל וקיבל עליה זכויות בדמות חוזה חכירה לדורות. זאת, אף שהקרקע נותרה רשומה על שם הקק"ל, כמתחייב מהעיקרון שהבעלות על קרקע ש"נגאלה" חייבת להישאר בידי הלאום.



תוקף חוזה החכירה לדורות בין החוכר לקק"ל נקבע ל-49 שנים, עם אופציה להארכה ל-49 שנים נוספות. ב-1991 תם חוזה החכירה והיורש, נכדו של הסב, החליט לממש את האופציה שקיבל סבו מהקק"ל ולחכור את הקרקע ל-4 שנים נוספות עד 2040.



אלא שבסמוך למועד החידוש, הודיע המינהל ליורש, כי אין בכוונת המינהל לממש את האופציה (המינהל מנהל את קרקעות הקק"ל) וכי בכוונתו לפנות את החוכר מהקרקע מפני שהיא מיועדת לבניית שכונת מגורים. הודעת המינהל נגזרת מסעיף בחוזה החכירה המאפשר למינהל לפנות חקלאי מאדמתו עם מוסדות התכנון אישרו שינוי יעוד בקרקע.



היורש עירער לבית המשפט המחוזי על החלטת המינהל לפנותו, וביקש לאסור על הפינוי מפני שסבו השתתף ושילם בעד רכישתה. בית המשפט קיבל, כאמור, את הערעור ואסר על המינהל לפנות את החוכר, כמתחייב מדברי השופט תאודור אור בבג"צ כי יש לבחון כל חוזה חכירה לדורות לגופו מפני שאין דינו של חוכר ששילם על הקרקע כדין חוכר שקיבל אותה ללא תשלום.



עם זאת, דחה בית המשפט את בקשת החוכר לרשום אותו כבעל הקרקע וקבע כי תשלום דמי חכירה מלאים אינו מקנה בעלות מלאה על קרקעות המדינה והקק"ל. בית המשפט גם דחה את בקשת החוכר לקבל זכויות בנייה בקרקע בשל הזכויות הקנייניות שמקנות לו חוזה החכירה.



השופטת ברון מתחה ביקורת נוקבת על עמדת המינהל בפרשה וקבעה כי התנהלות המינהל גובלת בחוסר תום לב, בעוד שעל גוף ציבורי ממלכתי חלה חובת תום לב מוגברת. את החוכר יצגו בבית המשפט עוה"ד סימון טוסון ודוד בסוק.



פסיקת בית המשפט תאפשר לקיבוצים ומושבים לתבוע מהמדינה זכויות קניין בשווי מאות מיליוני שקלים בקרקעות שהשתתפו ברכישתן לפני הקמת המדינה.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully