שלום שולה מהבנק, אולי את מוכרת גם אג"ח?

>> "שולה, זה לא אישי, בעו"ש אני ממשיך אתך, אבל פיקדון צמוד-מדד בתשואה מובטחת אני עושה רק בבנק ירושלים, שנותן לי יותר" - כך מפרסם בנק ירושלים פיקדון צמוד-מדד לחמש שנים בריבית קבועה של 3% שהוא מציע ללקוחות כל הבנקים.

הפיקדון בבנק ירושלים אכן נותן יותר - במיוחד לבנק עצמו. בנק ירושלים רכש באמצעות חברה בת כתבי התחייבות שלו בבורסה ביותר מ-60 מיליון שקל בחודשיים האחרונים. הבנק אף רכש בנוסף כתבי התחייבות של בנקים אחרים. בין היתר, רכש בנק ירושלים גם כתבי התחייבות שאורך חייהם כ-5 שנים, שחלקם נסחרו בתשואה של 9.5% עד שירדו לתשואה של 5.7% כיום.



בבנק זיהו הזדמנות: במקום להעניק אשראי או להשקיע בניירות ערך אחרים, רוכש בנק ירושלים כתבי התחייבות של מי שהוא מכיר הכי טוב - שלו עצמו. בבנק יודעים שמרווח כמו זה של כתבי התחייבות (6.5% מעל אג"ח ממשלתיות) הם לא יצליחו לקבל מבלי ליטול סיכון גדול. המהלך של בנק ירושלים צפוי להביא אותו לרשום רווח הון של כ-6.5 מיליון שקל בגין הרכישות החוזרות של כתבי ההתחייבות. מדובר ברווח שמהווה כ-10% מההשקעה של הבנק ברכישות חוזרות.



הרכישות יחד עם שיווק הפיקדונות לציבור, ממחישות היטב ממה ניזונה שורת הרווח של בנקים בישראל: מהמרווח בין הריבית על פיקדונות שמשלם שהבנק ללקוחות, לבין הריבית שהוא גובה מהם על הלוואות ועל אשראי.



נשאלת השאלה אם לא כדאי ללקוחות הבנק לרכוש כתבי התחייבות שלו, שנסחרים בתשואות נאות, במקום להסתפק בתשואה נמוכה משמעותית (ביחס להשקעה בכתבי התחייבות) של 3% על פיקדון באותו בנק ממש. והתשובה? באופן עקרוני, כדאי. התשובה אינה רלוונטית רק עבור לקוחות בנק ירושלים, אלא ללקוחות כל הבנקים - שיכולים לרכוש אג"ח של הבנק שלהם במקום לסגור בפיקדון. אם הלקוח סבור שהבנק בטוח ויציב, אין סיבה שלא להשקיע באג"ח של הבנק במקום בפיקדון בבנק.



ובכל זאת יש סיבה אחת שבגללה כדאי לחשוב פעמיים לפני רכישת כתבי התחייבות של בנק, שכן פיקדון בבנק נתפש כבטוח יותר. בישראל אמנם לא מונהג חוק ביטוח פיקדונות - אך הממשלה כבר הודיעה ואף הוכיחה בעבר שלמרות שאין חוק בעניין, הפיקדונות מבוטחים. לגבי אג"ח, המצב אינו כה ברור. עם זאת, קשה לראות את המדינה נותנת לבנק בישראל להשתמט מהתחייבויותיו.