ביהמ"ש: גם חברה יכולה לעמוד לדין על הפרת היתר רעלים

>> בית משפט השלום בירושלים הרשיע שלשום את חברת הכימיקלים אבקו כימיקלים ואת מנהליה בעבירות על חוק החומרים המסוכנים. אבקו הורשעה בעבירה של הפרת תנאים בהיתר רעלים ומנהלים בחברה - זאב להט, עמוס לוי ואיתן ארזי הורשעו בהפרת החובה לעשות כל שניתן למניעת עבירות על ידי החברה.

אבקו עוסקת בייצור ובסחר של כימיקלים לתעשיית הטקסטיל, ומפעליה מצויים באזור התעשייה בבית שמש. להט הוא בעל מניות ומנהל בחברה והיה אחראי רעלים בה, לוי היה מנהל המפעל בחברה וארזי היה אחראי איכות הסביבה במפעל.



מכתב האישום שהוגש על ידי המשרד להגנת הסביבה עולה, כי בינואר 2007 אחסנה אבקו חומרים רעילים במחסן פתוח הנמצא בשטח שלא ניתן לגביו אישור בהיתר הרעלים שקיבלה החברה, באופן שלא מנע את זרימת החומרים לרחוב. החברה טענה להגנתה כי העבירה של הפרת תנאים בהיתר רעלים היא עבירה שאינה יכולה להיות מבוצעת על ידי תאגיד, אלא רק על ידי האדם בעל היתר הרעלים, זאת לאור סעיף 3 לחוק הקובע: "לא יעסוק אדם ברעלים, אלא אם כן יש בידו היתר רעלים" ולכן אין בסיס להעמדתה לדין. המנהלים כפרו בכך שהם אחראים לביצוע העבירות.



השופט יצחק מילנוב דחה את טענות הנאשמים. הוא קבע כי גם תאגיד עשוי לעמוד לדין בעבירה של הפרת תנאים בהיתר רעלים. לדעתו, הדרישה שאדם "בשר ודם" יהיה חתום על ההיתר בתור "מבקש ההיתר" היא דרישת סף, אך אין פירושה שהתאגיד חסין מפני אחריות פלילית במקרה שתנאי ההיתר יופרו על ידו. "שאם לא כן, לא רק שלא יהיה לתאגיד כל תמריץ להקפיד על קיום התנאים, אלא שאף יהיה לו תמריץ שלילי להפר את תנאי היתר הרעלים, מטעמים של אי כדאיות כלכלית", הוסיף.



באשר לטענתם של המנהלים כי לא היתה כל חומרה במעשיהם לאור העובדה שדובר במספר חביות קטן שהונחו לזמן קצר ביותר במקום סגור בתחום המפעל, ציין השופט כי "טענתם ממחישה את קלות הראש, בה מתייחסים הנאשמים לאישומים... נראה, כי מבחינתם של הנאשמים, היתר רעלים הוא תעודה, שבכוחה להקל עליהם בשחרור סחורות מיובאות במכס, התנאים הכלולים בו הם בבחינת המלצה בלבד". עם זאת קבע כי מעשיהם לא חמורים דיים כדי לקבוע שנעשו ב"נסיבות מחמירות", בגינן ראוי להטיל עליהם עונשים כפולים. (תפ (4068/07).