וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא סתם רמאי, יהודי רמאי

מאת חיים הנדוורקר

8.1.2009 / 7:55

לרב ג'ושוע המרמן יש הצעה לא שגרתית לטיפול ברוקם הונאת הענק ברנרד מיידוף - חרם יהודי. "המעשה שלו חיזק סטריאוטיפים שליליים כלפי היהודים כרודפי בצע המוכנים לעשות הכל בעבור כסף. אני לא זוכר אדם אחד שגרם יותר נזק במעשים שלו ליהודים וליהדות"



ניו יורק



הרב ג'ושוע (יהושע) המרמן מציע לנהוג בברנרד מיידוף, אחד מהרמאים הגדולים בהיסטוריה של ארה"ב, בדרך אחת ויחידה - להטיל עליו חרם. מיידוף מואשם בכך שהונה לקוחות ברחבי העולם בסכום שמוערך ב-50 מיליארד דולר, לרבות ארגונים וקרנות יהודיים רבים.

המרמן הוא הרב של בית הכנסת בית אל בסטמפורד קונטיקט, פרבר של ניו יורק, השייך לתנועה הקונסרווטיווית. בבית הכנסת חברות 600 משפחות והוא נחשב מבוסס מאוד. הרב המרמן, המכהן בתפקיד כבר 25 שנה, נחשב בדרך כלל מתון וסובלני - אך פרשת מיידוף הוציאה אותו משלוותו. הפעם, אומר הרב, הגבולות נחצו ויש לנקוט צעד קיצוני.



הוא שלח מכתב למלקולם הונליין, סגן יושב ראש בפועל של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב, והפנה אליו את הדרישה לחרם. הדרישה עוררה עניין רב באמצעי תקשורת אמריקאיים. "מעשה הרמאות של מיידוף חסר תקדים בהיסטוריה של ארה"ב ואולי בהיסטוריה היהודית בכלל", מסביר המרמן. "מעולם לא גרם אדם אחד נזק כל כך גדול לאנשים פרטיים, לארגונים יהודיים וליהדות עצמה. מעשיו היו בגידה באמון בהיקפים חסרי תקדים. למרות זאת, הארגונים היהודיים הגיבו בצורה פושרת. וזה לא בסדר. הם היו צריכים להגיב באופן נחרץ וברור".



המרמן, שהיה במשך 15 שנה עיתונאי בעיתון היהודי "ג'ואיש וויק" ופירסם מרשמיו גם ב"ניו יורק טיימס", אומר כי הוא אינו יודע אם מישהו מבין חברי בית הכנסת שלו נפגע ממעשיו של מיידוף - אך לא יתפלא אם יתברר שכן.



המרמן טוען כי מעשיו של מיידוף חיזקו את האנטישמים בארה"ב. "המעשים שלו חיזקו סטריאוטיפים שליליים כלפי היהודים כרודפי בצע המוכנים לעשות הכל בעבור כסף ובכלל זה שימוש בשקר וברמייה", הוא אומר. "אני לא זוכר אדם אחד שגרם יותר נזק במעשים שלו ליהודים וליהדות. הליגה נגד השמצה דיווחה על עלייה בשיעורי האנטישמיות בעקבות מקרה מיידוף. מה שקורה כאן הוא חלום בלהות ליהודים ומתנה לאנטישמים".



כאשר המרמן עשה חיפוש בגוגל והצליב את המלים "מיידוף" ו"יהודי" הוא העלה 295 אלף תוצאות. "זה מלמד אותנו שאנשים קושרים את השם מיידוף ליהדות שלו", אומר המרמן. "הוא לא נתפש כסתם רמאי אלא כיהודי רמאי. בחיבור בין שתי המלים האלה יש ריח של אנטישמיות. אנחנו נמצאים במצב שבו יהודים מואשמים בפשע שפגע באופן בלתי פרופורציונלי ביהודים עצמם. הדרך היא לא רק להתכחש למיידוף עצמו אלא לטבע האנטי יהודי של מעשיו.



"מצד שני, מיידוף גרם נזקים עצומים לארגונים ואנשים פרטיים. הוא בעצם הוריד לטימיון חסכונות של אנשים, יהודים ולא יהודים, שאותם הם צברו במשך שנים. הוא הביא אותם לשוקת שבורה, במקרים רבים כשהגיעו לגיל זקנה כשהם במצב בריאותי רעוע".



המרמן לא שוכח לציין כי מיידוף הסב נזק קשה גם לפילנתרופיה היהודית. "היהודים באמריקה תרמו הרבה מאוד כסף למוסדות שונים, בעיקר יהודיים. מיידוף רושש אותם מבחינה כספית, ויש לזה השלכות מיידיות. כעת אנשים הזקוקים לסיוע בתחום הבריאות או החינוך לא יוכלו לקבל אותו יותר. פשע אפוקליפטי מחייב תגובה חסרת תקדים".



גם ארגונים שקיבלו ממיידוף במשך השנים רווחים על ההשקעות שלהם, אומר המרמן, מגלים פתאום שהם מימנו את פעילותם מכסף מלוכלך - וזו תחושה לא נעימה. "שלחנו 20 בני נוער מהקהילה שלנו לביקור בישראל מכספי קרן רוברט לפין מבוסטון. הקרן הזאת הפסידה את כספה ונסגרה, והאמת היא שאני לא מרגיש בנוח עם המתנה הזאת שקיבלנו. הכסף למימון הטיול הזה הגיע מהתשואה על השקעות בקרן של מיידוף והיה מבוסס על גניבה.



"הפילנתרופיה היהודית מבוססת על אמון. עכשיו הרבה אנשים יהיו הרבה יותר ציניים לגבי פעילותם של ארגונים ועמותות, במיוחד בנוגע לארגונים שהשקיעו אצל מיידוף".



הרעיון להטיל חרם על מיידוף עלה במוחו של המרמן בעקבות פנייה של אחד מחברי בית הכנסת ששאל אותו מה הוא מתכוון לעשות בעניין פרשת ההונאה. רעיון החרם אינו שגרתי בהתחשב בעובדה שהמרמן משתייך לתנועה הקונסרווטיווית, הנחשבת למיינסטרים ביהדות האמריקאית ומעולם לא הטילה חרם על אף אדם.



החוגים החרדיים ביהדות, לעומת זאת, נוקטים לא פעם בחרמות לצרכים שונים - למשל במלחמתם נגד סרבני גט. בהיסטוריה היהודית "זכו" בחרמות כמה וכמה יהודים ידועי שם, ובהם ברוך שפינוזה, שהעזו לחשוב מחשבות כפירה חילוניות. אלא שעד היום, איש לא העלה על דעתו להטיל חרם על אדם שרימה את משקיעיו.



איך הגיב הונליין לפנייתך להטיל חרם על מיידוף?



"הוא התקשר אלי והיתה לנו שיחה בעניין. לא הייתי רוצה להיכנס לפרטים כי זו היתה שיחה פרטית. קיבלתי הרבה מאוד תגובות מרבנים שונים. לא מעט מהם הסכימו שזה צעד נכון. אחרים היו סקפטיים. הם חששו כי החרם ייהפך לכלי של ציד מכשפות. זו לא הכוונה שלי. מדובר במקרה חד פעמי וצריך לנהוג בו באמצעים לא שגרתיים".



מלקולם הונליין מסר ל Markerweek-בתגובה: "שוחחתי עם הרב המרמן והבהרתי לו שאני בהחלט מבין את הכעס והרגשות שמעשיו של מיידוף מעוררים. עם זאת אין זה תפקיד של ועידת הנשיאים להטיל חרם דתי. יעצתי לו דרכים חלופיות כיצד לטפל בנושא".



הרב המרמן, מה בעצם המשמעות של חרם על מיידוף?



"מבחינה פרקטית זה אומר שהוא לא יוכל לבקר בבית כנסת כלשהו. לא שאני חושב שמיידוף מחפש כרגע בית כנסת לבקר בו אבל בהחלטה שכזאת יש צעד סמלי. אף ארגון יהודי לא ייתן לו שום סיוע. חרם גם אומר שביום מן הימים כשימות - רב לא ינהל את לווייתו".



המרמן מדגיש כי ההשלכות הפרקטיות של החרם פחות חשובות. "מה שחשוב בהכרזה על חרם הוא המסר של הארגונים היהודים, המבהיר ליהודים וללא יהודים שהמעשה של מיידוף לא מקובל וכי היהדות מגנה אותו", הוא אומר. "המטרה היא להפריד את עצמנו ממיידוף וממעשיו. למושג 'כל ישראל ערבים זה לזה' יש שתי משמעויות: מצד אחד, כל יהודי צריך להגן על יהודי אחר, ומצד שני כל יהודי אחראי ונושא בהשלכות של התנהגות יהודי אחר. מה שחשוב הוא שתצא הצהרה משותפת לכל הארגונים והזרמים היהודיים בנוגע למיידוף. הצהרה שכזאת לא יצאה מעולם, חוץ מאשר במקרים של הבעת תמיכה בישראל. העולם חייב לדעת שהמעשים של מיידוף מנוגדים לאתיקה של היהדות".



ה"עושר היהודי" שירד לטימיון



ברנרד מיידוף הצליח לפגוע ואף לרושש משפחות יהודיות רבות שהצליחו להעפיל במשך עשרות שנים למעמד הבינוני-הגבוה ונהפכו לעמוד השדרה ולכוח המוביל של הקהילה היהודית האמריקאית - בעיקר זו המאוגדת בחוף המזרחי, באזור ניו יורק ומיאמי.



מדובר במשפחות יהודיות שלא היססו לפתוח את כיסן ולהעניק תרומות לארגונים יהודיים ולא יהודיים ושגילו לא פעם רוחב לב ניכר כלפי ישראל. מיידוף ניצל את הרשת החברתית היהודית - אם באמצעות קאנטרי קלאבים, ארגונים יהודיים או בשיטה של חבר מביא חבר - וזאת כדי לפרוש את זרועותיו באופן יעיל ככל האפשר.



עשרות מיליארדי הדולרים שהוריד מיידוף לטימיון פגעו בעושרם של יהודי ארה"ב, שהצטבר במשך עשרות שנים. הוא כיוון את עבודת גיוס הכספים שלו אל מה שקרוי "העושר היהודי באמריקה" כלומר אל משפחות שאבות-אבותיהן הגיעו לאמריקה בחוסר כל ותוך עבודה קשה הצליחו להקים עסקים ולעשות הון.



הדור השני והשלישי של המשפחות האלה המשיך במקרים רבים לחיות על ההון שעשו הוריו, ויש גם לא מעטים שהצליחו להגדיל את הון העבר. ואולם יש רבים בקרב בני הדור הצעיר, לפעמים עשרות נכדים ונינים, הממתינים לקבל את הירושה הגדולה שתבטיח את עתידם. בעקבות הונאת מיידוף ירד הכסף הזה לטימיון - אם באופן חלקי ואם במלואו. אנשי "העושר היהודי", שלא ידעו עוני מימיהם, עומדים עתה בפני שוקת שבורה.

טרם התפרסמו תגובות

top-form-right-icon

בשליחת התגובה אני מסכים לתנאי השימוש

    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully