בשבועות האחרונים אנו עדים לכותרות רבות בנוגע להפחתות שכר של מנהלים בכירים, בעיקר בחברות ציבוריות אך גם בחברות פרטיות גדולות. הנה, רק אתמול (7.1) הודיע בנק פועלים כי הוא ממשיך בצעדי ההתייעלות שלו: חודש אחרי שהודיע כי הוא מפחית ב-10% את שכרם של היו"ר, המנכ"ל וחברי הדירקטוריון, בישר הבנק כי הוא מקצץ את שכרם של כ-150 עובדים בכירים ב-5%.
הטרנד הזה, שמקבל רוח גבית מהמצב הכלכלי בעולם, כנראה מדבק, והתקשורת משתפת עימו פעולה בתאווה רבה. הצרות הרי מעניינות את כולם, כולם רוצים לדעת כמה קוצץ בסלקום, כמה מעריב קיצץ בשכר העובדים, כמה ישתכר מעתה עידן עופר מהחברה לישראל, ואיך ישפיע המצב על מנהלי YES.
אבל לא צריך לדאוג לאותם "מקצצים". הקיצוץ בשכר בכל אחד מהארגונים הללו יכול להבריא עשרות עסקים קטנים בשדרות, שנפגעת מהמשבר הכלכלי העולמי ומהסכנות הבטחוניות המוכרות.
מרבית החברות שמקצצות שכר הן חברות שירותים, שעיקר פרנסתן מגיע מן הציבור הרחב. אותו ציבור שמשלם עבור שירותיהן אינו הציבור שאליו מופנות כל הודעות הדוברים המלומדות בדבר הקיצוצים; הוא אולי שומע עליהן מהמדיה, אך לא יודע מה לעשות איתן.
לדידי, החברות טועות בגישה. נכון שבזמן מיתון היה ראוי להפחית את השכר לבכירים, אך 8%-10% אינם ראויים אפילו לקבל כותרת, הרי זה לעג לרש. אם חפצות החברות בפרסום חינם של הודעות עיתונות, לפחות שלא יעבדו עלינו. מוטב שיתאמצו באמת ויבואו עם חדשות מעניינות.
סטיב ג'ובס ידע לעשות זאת כאשר חזר להיות מנכ"ל אפל, ולוותר על שכרו, וראו זה פלא - תוך תקופה הציבור ידע להחזיר אותו למפה, לפרגן ולרכוש איי-פון ואיי-פוד, והיום, למרות המיתון העמוק, מניית אפל נמצאת בהמלצת קנייה.
לציבור מגיעה הפחתת עמלות
אז מה כן ראוי לכותרות? אני תמיד מחפש מה אני מרוויח מהכותרת. מה אני מרוויח מקיצוץ בשכרו של יו"ר בנק הפועלים שמשתכר לפי פרסומים 7.9 מיליון שקל בשנה לפני הקיצוץ, או מקיצוץ בשכר מנכ"ל בנק הפועלים שמרוויח לפי פרסומים 7.8 מיליון שקל בשנה. אני לא מרוויח כלום - השירות לא יהיה יותר טוב, ובעיקר לא יותר זול. הרי מה שמעניין את מקבלי ההחלטות הם שורת הרווח וגידול ברווח.
איך עושים זאת? התשובה היא קיצוץ בהוצאות מול גידול בהכנסות. ומה אנחנו, הציבור, נרוויח? עמלות רבות, פחות גמישות, פחות הבנה, פחות אשראי, פחות סבלנות, בעיקר נשלם יותר כסף ונקבל פחות תמורה.
אני, כמו מרבית אזרחי ישראל, נתקל בסוף רבעון בשורת העמלה ולדאבון כולנו, הסכום מתעדכן ועולה מבלי שתהיה לנו שום שליטה על כך, מבלי שנוכל להבין פעם על מה אנו משלמים, מבלי שנוכל למחות על כך כי הסדירו זאת בחקיקה, וכך אנו נתפסים חסרי אונים.
נכון שכדי להישאר מעודכנים צריכים אמצעי התקשורת להתייחס להודעות דוברי הבנקים, אך יש לייחס להן את משמעותן האמיתית: אין בהן חדשות. אנחנו יודעים שהבנקים - ובכלל חברות השירותים - נועדו להרוויח כסף, אך ראוי היה שגם הציבור יקבל תמורה בעבור הידיעה שהוא קורא, ונגיע לימים בהם המדיה תודיע כי הבנק הפחית שכר, אבל גם הפחית עמלות.
עו"ד צחי כהן הוא חבר סגל המרכז ללימודים אקדמיים