בקרנות הון סיכון משיבים אש: "אז מה אם אנחנו מרוויחים מיליונים? בישראל מי שעושה כסף הוא פושע"

"בישראל מי שעושה כסף הוא בחזקת פושע. זו תפיסה שהיתה נהוגה בשנות ה-50' ולא יצאנו ממנה גם בשנת 2000.כך מגיב יזהר שי, שותף מנהל בקרן הון סיכון קיינן פרטנרס, לחשיפת שכר מנהלי קרנות הון סיכון בישראל על ידי TheMarker. אנשים שמרוויחים כסף בישראל הם בחזקת אנשים שצריכים להוכיח את חפותם. אם אין להם מזל יחשבו שהם גנבו את הכסף או עשו משהו לא מוסרי. זה בא לידי ביטוי בביקורת על קרנות הון סיכון", אומר שי.

"נכון שבקרנות הון סיכון יש אנשים שמרוויחים משכורות מצוינות. אז מה? המנהלים בקרנות הון סיכון מרוויחים את המשכורות האלו כי יש מי שחושב שהם שווים את העלות הזאת. זה שוק חופשי. כל מי שיש לו ביקורת מוזמן למצוא שותפים ולהקים בעצמו קרן הון סיכון. שיחפש משקיעים זרים וירוויח דמי ניהול כמו כולם. מי שחושב שזה יקל שינסה בעצמו ויבין אילו מאמצים אתה צריך להפעיל בכדי להביא משקיעים זרים לישראל", הוסיף.

שי מרחיב כי "אנשים לא מבינים שקרנות הון סיכון יצרו כאן שוק. הן סייעו להקים את תעשיית ההיי-טק, למרות שהם כביכול פושעים ומרוויחים המון כסף. הן תרמו להקמת תעשייה שחשוב שתתקיים. מי שחשוב לו ההיי-טק צריך להבין שאין היי-טק בלי קרנות הון סיכון. זה לא שקרנות הון סיכון הקימו את תעשיית ההיי-טק, אבל הן חלק מהמנגנון. יש יזמים, יש טכנולוגיה, יש חדשנות וכל אחד מהם הוא גורם ליצירת ההיי-טק. ויש גם קרנות. אנשים צריכים להימנע מביקורת ערכית בנוגע לכמה מרוויחים בקרנות הון סיכון אם הם רוצים שיהיה כאן היי-טק".

שי סבור שהביקורת הנוגעת לשכר שמרוויחים בקרנות הון סיכון נובעת גם מחוסר הבנה של מודל הון סיכון. "כדי להגיע למצב של אפסייד (ערך מוסף) על השקעה בהיי-טק, אתה צריך מישהו שיעזור לך לנהל השקעות, וזו הסיבה שישנן קרנות הון סיכון בעולם. השקעה בחברת היי-טק היא עניין מורכב ומסוכן שדורש בחינה ועבודה קשה לאורך שנות קיומה של החברה. זה בא לידי ביטוי בישיבות מועצת מנהלים, בפתיחת דלתות, בקבלת החלטות קשות, ביעוץ אסטרטגי ובמימון נוסף. משקיעים שרוצים להשקיע בחברות היי-טק מבינים שהם לא יכולים לעשות זאת בעצמם ולכן פונים לקרנות הון סיכון".

בנוגע לדמי ניהול, שי אומר שגם המשקיעים המוסדיים בקרנות הון סיכון מבינים שתפעול ואחזקת קרנות הון סיכון הוא עסק שעולה כסף: "ישנן מוסכמות לגבי דמי ניהול בקרנות הון סיכון והקרנות הישראליות לא המציאו את השיטה. מדובר ב-2% לשנה מהיקף הקרן, לאורך חיי הקרן. נכון שדמי הניהול הם לא נמוכים. נכון שהמשכורות שמנות והתנאים נוחים, אבל אין בכך שום דבר רע. הכסף לא נגנב ולא בא על חשבון אף אחד. כל מי שמשקיע בהון סיכון מודע לסכנות: התשואות לא מובטחות, אבל כולם מחפשים הזדמנויות להשקיע, וזה מקור הכסף של ההיי-טק".

"שוק ההון סיכון בישראל הוא חדש יחסית. רוב הקרנות הן בנות עשר עד 15 שנים ועדיין לא הוחלט באופן סופי האם הקרנות טובות או לא", מסביר שי. "קרן לא טובה - העונש היחידי שהיא מקבלת הוא שלא ישקיעו בה בעתיד. כל דיון אחר לגבי שכר ודמי ניהול לא רלוונטי. זה התשלום הקבוע גם בקרנות גידור וקרנות פרייבט אקוויטי. קרנות הון סיכון לא חריגות בעניין הזה".

שי סבור שאנשים לא מבינים שתוכנית סיוע להיי-טק ולהון סיכון הממשלתית המוצעת לא כוללת דמי ניהול בקרנות הון סיכון שהממשלה תתחייב לסייע. "יש כאן אי הבנה. קרנות הון סיכון ביקשו כסף מהמדינה אבל הודיע שלא יגבו דמי ניהול מהמדינה. מדובר בתוכנית שדומה לתוכנית יוזמה שיצאה לפועל בשנות ה-90', והמדינה הרוויחה ממנה כסף רב. רוב הסיכויים שגם הפעם המדינה תרוויח כסף. וגם אם לא, המדינה תרוויח מקיומו של ענף כלכלי חשוב. אין ענף דומה שיש לו פוטנציאל להיות מנוע צמיחה כמו ההיי-טק".

שי אומר כי גם בארה"ב ממשלות נוהגות להתערב לטובת תעשיות. "תעשיית הרכב בארצות הברית סובלת מפופולריות נמוכה. מדובר בענף בזבזני, מושחת ומזהם אוויר. ועדיין הממשל האמריקאי נחלץ לתעשיית הרכב כי יש לו משמעות אסטרטגית".

שי אומר שאינו כועס נוכח פרסום הכתבה: "אני מודאג. אנשים לא מבינים את הקרנות, למרות שזכותם לא להבין ולהעביר ביקורת. דיון בשכר קרנות הון סיכון הוא נושא מרתק. כולם מתעניינים לדעת כמה אנשים מרוויחים. אבל אני מודאג מעליהום שנוצר על הקרנות ושמישהו יפתח כתוצאה מכך ביקורת לא רלוונטית ויחסוך כספים מההיי-טק, מה שיגרום לו לדשדש במקום לצמוח. הביקורת על השכר היא לא עניינית ונובעת מצרות עין. בחברה הישראלית נוהגים להרים גבה כל פעם שמישהו אחר מרוויח הרבה כסף. הכל כדי שהאחר לא ירוויח מיליוני דולרים".