הארכת עסקאות תחויב קבלת הסכמה מפורשת מהלקוח

ביום שבת ייכנס לתוקף חוק עסקה קצובה, הקובע כי עוסק הרוצה להאריך את תקופת ההתקשרות עם הלקוח יהיה חייב בתום מועד העסקה - לקבל את הסכמתו המפורשת לכך. על העוסקים ייאסר להאריך את החוזה באופן אוטומטי.

עוד קובע החוק כי העוסק מחויב להודיע לצרכן בין 60 ל-30 יום לפני תום העסקה הקצובה, על מועד סיומה. החוק, שנחקק ביוזמתה של ח"כ אורית נוקד (עבודה), עוסק בעסקות מתמשכות (מנוי לכבלים, אינטרנט, עיתונים, תקשורת, סלולר, וכיו"ב) ובכאלה שיש להן מועד סיום, ולא בעסקות חד-פעמיות.

החוק קובע שעסקה לתקופה קצובה הינה אחת מאלה:

א. התקשרות בחוזה למתן שירות מתמשך לתקופה מסוימת, למשל 12 חודשים, או כל תקופה מסוימת אחרת.

ב. מתן השירות בתקופה מסוימת במחיר זול יותר, למשל עסקה לתקופה של 12 חודשים או כל תקופה מסוימת אחרת או עסקה לתקופה בלתי קצובה שבחודשיים הראשונים שלה ניתן השירות במחיר זול יותר (כפי הקרוי: "תנאי מבצע").

ג. עסקה הקשורה לעסקה אחרת, כך שמחיר העסקה האחת משפיע על העסקה השנייה לתקופה מסוימת. למשל, רכישת פלאפון ב-36 תשלומים חודשיים כך שבתקופה זו ניתנת הנחה על מחיר השירות.

הסנקציה על הפרת ההוראות שלעיל היא זכות הצרכן להגיש לבית המשפט תביעה לפיצוי שאינו מתחשב בגובה הנזק. מטרתו של זה היא להרתיע ולהעניש ולכן הפיצוי יכול להיות בסכום גבוה יותר מהנזק ללקוח.

נוקד הסבירה כי "בימים אלו על המחוקק לחשוב דבר ראשון על טובת האזרח הקטן שהוא הקורבן הגדול של המשבר הכלכלי. החוק סוגר את הפרצה הקיימת היום, שבה עסקים מתקשרים עם הלקוח לזמן קצוב ומאריכים אוטומטית את העסקה לאחר סיומה בתנאים ובתעריפים חדשים וגבוהים יותר. מטרת החוק היא הגנה על הצרכן הישראלי, שלא מצליח לעקוב אחר כל העסקות עליהן חתם, למנוע את כבילתו לחוזים מפלים ולשפר את התחרות בשוק החופשי".

החוק קובע כמה חריגים שאינם כלולים בהוראות החוק כמו:

א. שירותי טלפון ופלאפון בסיסיים (הכוונה לשירות שיחה בלבד ואינו כולל שירותים נלווים כגון תא קולי וכו').

ב. שירות להספקת גז.

ג. שירותי רפואה דחופה, כגון לחצני מצוקה ושירותים שנותנות חברות כמו שח"ל ונטל"י.

המשמעות של החריגים היא שניתן להאריך את העסקאות שבוצעו באופן אוטומטי. חובת ההודעה על מועד סיום העסקה עומדת בעינה, ובנוסף לכך על העוסק להודיע לצרכן שהעסקה תוארך באופן אוטומטי, אלא אם כן יודיע הצרכן כי ברצונו לסיימה.

עוד נקבע, כי החוק לא יחול במקרה שבו סיום העסקה חל לא יאוחר מארבעה חודשים ממועד ההתקשרות, וכאשר הצרכן רשאי להודיע על סיום ההתקשרות בלי שיחויב בתשלום כלשהו בשל סיום ההתקשרות.