זה לא אני, זה המצב

מאת סמי פרץ

הוא לא משתכר 10 מיליון בשנה כמו עמירם סיון, הוא לא מחובר לאילי הון כמו שלמה נחמה ושלמה פיוטרקובסקי, אין לו עסקים ענפים כמו למשפחות דנקנר ועופר, והוא הרבה פחות מפורסם מגליה מאור או אריה מינטקביץ. למרות זאת, ד"ר יצחק טל, המפקח על הבנקים, הוא האישיות הדומיננטית ביותר בימים אלה במערכת הבנקאות בישראל. כפי שהמצב הכלכלי נראה כיום, השפעתו ומעורבותו רק יתחזקו בחודשים הקרובים.

שפע ההוראות וההנחיות שהוא מפרסם באחרונה, משקפות את דאגתו מההרעה הניכרת במצב המשק ואת הצורך להיערך לקראת מיתון מעמיק. יש הסבורים כי הן משקפות גם סוג של פרנויה הטבוע באופיים של מפקחים בכלל ושל טל בפרט.

ואולם ההאשמות הללו לא מעסיקות את טל יותר מדי. הוא טרוד יותר בשאלות של יציבות המערכת הבנקאית, על רקע המשבר הכלכלי והאפשרות המעשית של פשיטות רגל, וקשיים של לווים שיסבכו את הבנקים.

ההוראה האחרונה שהסעירה את המערכת הבנקאית

היתה לבצע הפרשות לחובות מסופקים בשיעור 0.3% מתיק האשראי, שפירושה הפחתה של מיליארד שקל מרווחי הבנקים ב-2001. דרישה זו לא רק פוגעת ברווחי הבנקים ובשכר המנהלים והעובדים, אלא גם מציגה את ראשי המערכת כאופטימיים מדי - ביטוי גנאי כשמדובר בבנקאים האמונים על שמרנות. אם טל היה טיפוס צבעוני יותר, הוא כנראה היה משתמש במונח פנטזיונרים.

בנובמבר יפרסמו הבנקים את התוצאות הכספיות לרבעון השלישי, בהן יבואו לידי ביטוי ההפרשות לחובות מסופקים. בכמה בנקים צפויות הפרשות כבדות מאוד.

מי שסבור כי רק בנק דיסקונט בצרות, יגלה שבנקים נוספים נאלצים למחוק סכומים אדירים מרווחיהם. הסתירה שהיתה עד כה בין מצב המשק למצב הבנקים תתפוגג.

בנק דיסקונט הוא היחידי מבין הבנקים שקיבל פטור מביצוע ההפרשות המיוחדות, משום שהוא ביצע בשנים האחרונות הפרשות גדולות במיוחד. ההקלה שקיבל דיסקונט עוררה במערכת הבנקאית שאלות אם מדובר בפרס על התנהגות טובה או שמא בדאגה ליציבותו של הבנק.

המפקח לא נותן לכך תשובה ברורה אבל הוא מבהיר שלא נשקפת סכנה ליציבות הבנק.

רוצה לנהל את הבנקים

ההתנגשות בין המפקח לראשי המערכת הבנקאית עקב הדרישה להגדלת ההפרשות חרגה מהדפוס הרגיל של יחסי מפקח-מפוקחים, והגיעה עד לוועדות הכנסת וללשכת שר האוצר סילבן שלום, שהוזעקו על ידי ראשי הבנקים כדי לטרפד את ההוראה. בסופו של דבר, ריכך טל במקצת את דרישתו המקורית, אך המהות נותרה בעינה והבנקים כבר החלו בביצוע ההפרשה.

ואולם טל אינו מסתפק בהוראות כלליות, אלא נכנס בעובי הקורה גם במקרים ספציפיים. כך למשל, הוא הורה לבנקים לבצע הפרשות מיוחדות על פעילותם מול איש העסקים גד זאבי. זאבי רכש את מניות בזק באשראי שנטל מהבנקים, ובשל ירידת ערך המניה בבורסה נפגעה איכות הביטחונות שבידי הבנקים.

באחרונה ערך הפיקוח על הבנקים בדיקה מעמיקה של מצבת ההתחייבויות של זאבי לבנקים, ועל בסיס הבדיקה החליט לדרוש מהם לבצע הפרשות לחובות מסופקים. הבנקים טוענים כי למרות הירידה בשווי מניית בזק, עדיין מדובר בביטחונות נאותים. החשש העיקרי שלהם הוא שביצוע הפרשה כנגד זאבי או לקוחות גדולים אחרים, ימנע מהם בעתיד לתת אשראי ללקוחות אלה.

זאבי אינו היחיד שעניינו מצוי בדיונים בימים אלה. גם לקוחות גדולים אחרים בתחומי התקשורת, הנדל"ן והתיירות, עלולים לסבול מהמעורבות הגוברת של הפיקוח.

החיבור בין מעורבות ישירה ועקיפה בפעילות השוטפת של הבנקים, נתפש בהם כמעורבות עמוקה וגסה מדי של הפיקוח. "הם רוצים לנהל את הבנקים בלי לקחת אחריות", אומר בנקאי בכיר.

לא מעגל פינות

אם היו שואלים את טל עצמו, נראה כי הוא היה מעדיף בכל זאת להישאר באלמוניותו היחסית ולא להפוך לדמות מרכזית ומשפיעה כל כך. ניכר בו שהוא מעדיף את הקרירות הירושלמית המלווה את עבודתו בבנק ישראל, על פני ההתחככות עם ברוני המשק והחברות העסקיות הגדולות בתל אביב. הוא לא מהסס להציף את לשכותיהם של ראשי הבנקים בהוראות ודרישות, אך כשמתברר שהוראות אלה יוצרות מהומה הוא נבוך מאוד.

"טל הוא מפקח אנמי מאוד, מאופק ומופנם", אומר סמנכ"ל בכיר באחד הבנקים הגדולים. "בדיונים אפשר להתרשם שהוא נשען במידה רבה על העוזרים שלו. אמנם הוא בא מוכן לדיונים, ומדובר באדם שקול, אבל בסך הכל משעמם".

הדברים הללו, שכמותם בגרסה כזו או אחרת ניתן לשמוע מבנקאים נוספים, מתמצתים שתיים מהבעיות העיקריות שמזהים הבנקאים אצל המפקח הנוכחי: הדומיננטיות הרבה של עוזריו (ראו מסגרת) וסגנונו הבלתי מתפשר. בעניין הסגנון, סובל כנראה טל מההשוואה שעושים במערכת עם זאב אבלס, קודמו בתפקיד. אבלס נחשב לאיש פתוח וקשוב, שיודע לנהל שיחת רעים עם מפוקחיו ולעגל פינות כשצריך. טל הרבה יותר שמרן ויבש.

"עם אבלס אפשר היה להגיע איכשהו להבנה או פשרה", אומר מנכ"ל אחד הבנקים הגדולים. "אף פעם לא קיבלת את כל מבוקשך, אבל יכולת לחיות אתו. אצל טל אין דבר כזה. הוא הרבה יותר תיאורטיקן ומרוחק מחיי היומיום. בסופו של דבר הוא איש חלש למדי, ואנשים חלשים עושים דברים קשים. יש לו חשיבה והבנה מקצועית, אבל הוא הרבה פחות פרקטי מקודמו".

הקריירה של טל החלה בבנק הפועלים - הבנק שרואה עצמו נפגע במיוחד מהפעלתנות של הפיקוח. בשנות ה-70 הוא שימש מנהל מחלקת ההשקעות של הבנק בירושלים. טל למד סטטיסטיקה וכלכלה באוניברסיטה העברית וכתב דוקטורט באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב. ב-78' הצטרף לבנק ישראל ובמשך 12 שנה עבד ככלכלן בכיר במחלקת המחקר של הבנק. הוא התמחה במדיניות התקציבית והמוניטרית ובמגזר הציבורי. ב-90' הצטרף למחלקת הפיקוח על הבנקים בתפקיד ראש צוות ביקורת אשראי וביטחונות. ב-96', בתקופתו של אבלס, מונה למשנה למפקח על הבנקים ובאוגוסט 98' מונה למפקח.

כבר באסיפה הכללית הראשונה של איגוד הבנקים שבה השתתף כמפקח, בלט לעין אחד ההבדלים בינו לבין קודמו. טל לא ישב בשולחן הכבוד עם ראשי חמשת הבנקים הגדולים, אלא העדיף שולחן מרוחק יותר בו הסב יחד עם אנשי בנק ישראל. זה אולי עניין שולי, אבל יש בו כדי ללמד על תפישתו