הפרופ' למימון, אבנר קלעי: "אופטימיות היא נכס כלכלי"

מאת רותם שטרקמן ואורי וינברגר

"אילו נהפך כל הציבור לאופטימי, הוא היה הולך לשוק ההון וקונה מניות. מחירי המניות היו עולים, מה שהיה גורם לו להרגשת עושר. עושר זה היה מתורגם על ידי הציבור להגדלת הצריכה, ובעקבות זאת לעלייה ברווחי הפירמות. דיווח על רווחים גבוהים היה מעלה את שוק המניות, ומאפשר לחלק דיווידנדים, שהיו מעשירים אותנו עוד יותר" - כך מסביר הפרופ' למימון אבנר קלעי מאוניברסיטת תל אביב את היכולת הכלכלית של האופטימיות. "האופטימיות היא נכס כלכלי, והיא שתשפיע על כלכלת העולם בשנים הקרובות", הוא מוסיף.

קלעי אמר כי על אף שאופטימיות כל כך גדולה אינה בנמצא כיום, עדיין מגלה המשקיע האמריקאי אופטימיות נאיווית בנוגע להשקעה במניות. למרות המשבר הכלכלי, מעריכים משקי הבית האמריקאים כי השקעה במניות טובה כחיסכון לפנסיה. לדבריו, כולנו תלויים באופטימיות של המשקיע האמריקאי, שהובילה את הכלכלה העולמית ב-10 שנים האחרונות. קלעי הוסיף וציין, כי לנוכח זאת ניתן להבין את החששות הכבדים מפני בריחת משקי הבית האמריקאיים מהשקעה במניות לאחר ההלם מאירועי הטרור.

לדברי קלעי, על אף שהתקופה הנוכחית קריטית לשוקי ההון, תמחורן של המניות בארה"ב עדיין אופטימי מדי ואינו מוצדק. מכפיל הרווח ההיסטורי של מניות 500 S&P הוא 36, ולפיכך כדי שהשקעה תהיה כדאית צריכים רווחי הפירמות לשמור על שיעור צמיחה קבוע של 6.7%. אפילו המכפיל המצופה המתבסס על תחזיות הרווח ל-2002 הוא גבוה מדי - 20.

קלעי מביא בחשבון ריבית ארוכת טווח של 2.5% בארה"ב ופרמיית סיכון של 7%. כך שמכפיל המניות צריך להיות ברמה של 10.5, ולא גבוה יותר. מצד שני, אין קלעי שוכח להזכיר כי האופטימיות האמריקאית, שעמדה במבחן במשבר הפיננסי ב-98', גרמה להוצאת העולם מהמשבר. כך שהכל נותר תלוי בסופו של דבר בהתנהגותו של המשקיע האמריקאי.

לא האינתיפאדה גרמה לירידות בבורסה

בנוגע לשוק ההון הישראלי אמר קלעי כי האינתיפאדה והאירועים המדיניים שהתרחשו בישראל לא השפיעו על הבורסה. "הירידות הן עקב המשבר הכלכלי העולמי, ולא בגלל המשבר המקומי". לדבריו, בדיקת השפעתן של התרחשויות כלכליות נעשית באמצעות מחירי המניות, שאמורים לכלול את כל הפרמטרים, ובהם רווחי הפירמות, הציפיות לעתיד ושערי המטבעות.

קלעי משווה את תשואות הבורסות המובילות בעולם מאז תחילת האינתיפאדה, ומציין כי התשואה בתל אביב נמצאת במקום טוב לפני מדינות חזקות אחרות. לדבריו, הסיכון הפוליטי ניתן לפיזור, ולכן השונות בין הבורסות קטנה. מנקודת מבטם של המשקיעים הגדולים, אין שוק ההון בישראל שונה משמעותית משוקי הון אחרים בעולם. משקיע גלובלי המנהל עשרות מיליארדי דולרים מסתכל על סיכון התיק כולו, ותנועת השוק בישראל מתאזנת עם השקעה במקום אחר בעולם. לפיכך, לדברי קלעי, אין המשקיעים הזרים הגדולים בורחים מאחד העם.

קלעי מציין כי הפגיעה בתשתית הכלכלית בישראל בעקבות האירועים הביטחוניים מצטיירת כשולית בלבד, גם לנוכח העוצמה הכלכלית המרשימה שמשקף השקל לעומת הדולר. הוא מזכיר כי בהסתכלות ארוכת טווח ל-15 שנים, עלה שוק המניות הישראלי פי 15 - תשואה של 25% בשנה. "ביום שההיי-טק יחזור לעצמו, גם הבורסה בישראל תפרח. ההיסטוריה מלמדת כי זהו זמן טוב להשקעה במניות לטווח ארוך".

בנוגע לגודלו של השוק בישראל, אמר קלעי, כי שווי החברות אינו קטן. כך למשל, 35% מהחברות בנאסד"ק גדולות משווי ממוצע של חברה במדד תל אביב 100, ואילו 65% מהחברות בנאסד"ק קטנות ממנה. הסחירות הנמוכה של המניות בישראל בעייתית יותר, והיא נובעת ממבנה הבעלות של החברות השונה מהמבנה בבורסות העולם.