הבנקים קיצצו לענף היהלומים אשראי ב-400 מיליון דולר

>> רוב היהלומנים המובילים ספגו ירידה בהיקף של כ-20% במכירות ב-2008, בעקבותיה החלו הבנקים לקצץ את האשראי בשיעור זהה לאלה שאינם מעמידים בטוחות נוספות - כך מסרו מקורות בענף היהלומים.



לדברי היהלומנים, מסגרת האשראי שהיתה 2.25 מיליארד דולר באוקטובר, קוצצה בימים האחרונים ב-200 מיליון דולר - ל-2.05 מיליארד דולר, זאת בהמשך לירידה נוספת של 200 מיליון דולר לפני כן. לדבריהם, מסגרת האשראי צפויה להתכווץ עוד בחודשים הקרובים, בהתאם לירידה הצפויה בפעילות הענף.

עקב ירידה מתמשכת בשווי היהלומים בעולם, יהלום שמוצע למכירה, לא נמכר וחוזר לישראל - מאבד חלק מערכו. מאחר שהוא שווה פחות, הבנקים מבקשים מיהלומנים חיזוק ביטחונות. יהלומנים מספרים שמי שלא יכול לחזק אותם סופג גם במקרה זה צמצום מיידי במסגרות האשראי, והיהלום שהוחזר נכנס לכספת הבנק.



הבנקים החמירו את מדיניות האשראי על רקע ירידה חדה ביצוא היהלומים. נתונים סופיים לדצמבר מראים כי יצוא יהלומים מלוטשים קרס ברבעון הרביעי של 2008 ב-60% - כך אישר אתמול ל-TheMarker שמואל מרדכי, המפקח על היהלומים במשרד התמ"ת.



תופסים טרמפ על הסיוע הממשלתי



ככל הידוע, מדובר בקריסה הגדולה ביותר של יצוא היהלומים ברבעון מישראל. ראשי הענף החליטו לפעול לקבלת סיוע ממשלתי, אף שמבחינה תדמיתית זה הענף האחרון שלו הממשלה צריכה לסייע.



נשיא התאחדות תעשייני היהלומים מוטי גנץ פנה למפקח על הבנקים וביקש מבנק ישראל קרן להלוואות בערבות מדינה בהיקף כל האשראי של הענף. נשיא בורסת היהלומים אבי פז ביקש משר התמ"ת אלי ישי לכלול את הענף בקרב מקבלי הסיוע הממשלתי, שיוצא לדרך בימים אלה.



פז ביטל באחרונה נסיעה לחו"ל, שבה היה אמור להיפגש עם ראשי בורסות יהלומים נוספות. יהלומנים העריכו כי בין השאר הוא ינסה לקדם פרסום מחירון לענף על ידי הבורסות, שיתחרה ב"מחירון רפפורט" השולט במחירי הענף. עד אוקטובר העלה רפפורט את מחירי היהלומים ללא הפרעה, אך ברגע שהחליט להוריד חלק מהם בעקבות המשבר הכלכלי היהלומנים יצאו נגדו וטענו שמניעיו פסולים. רפפורט השיב כי לא ניתן להתעלם מהשפעת המשבר העולמי על הירידה במכירות היהלומים ובמחיריהם.



בתוך כך, בניסיון לקדם את ענייניהם מול הממשלה, פנו היהלומנים לאגף המסים וביקשו לשנות את שיטת גביית המס ובעיקר למצוא דרך להכיר בהפסדיהם לצורך תשלום המס. כיום מחויבים היהלומנים בתשלום מס מחזור בשיעור של כ-1.5% במקום מס חברות. המס אינו מבחין בין חברה רווחית או מפסידה.



מי שאמור לגבש את דרכי הסיוע הממשלתי לענף, על פי הנחיית ישי, הוא מרדכי. בתשובה לשאלה אם יש מקום לסייע ליהלומנים, שידועים ברווחי עתק בתקופות של שוק טוב, השיב כי "מי שחשוב לו שהענף ימשיך לפעול, צריך לתמוך בסיוע. מדובר בענף עם ערך מוסף למשק".



מרדכי סבור שיש להקים קרן למתן הלוואות לתעשיינים, אולי בערבות מדינה, בהיקף שבין 500 מיליון שקל למיליארד שקל. "הבעיה היא שהבנקים נותנים מימון במרווחים גדולים מדי ליהלומנים", אמר.



מהם נתוני יבוא יהלומי גלם?



"יבוא הגלם בדצמבר הסתכם ב-181 מיליון דולר. למה להגדיל את המלאים בתקופה כה קשה? גם ראשי הענף אומרים שזה לא מובן. יצוא הגלם ירד בדצמבר ל-48 מיליון דולר, מה שאומר שמלאי יהלומי הגלם גדל ב-130 מיליון דולר ואין לזה הצדקה. אמרתי לראשי הענף שאני לא מבין למה הם עשו את זה".



הקשיים יימשכו



מדי חודש נוהג מרדכי לפרסם את נתוני היצוא והיבוא בענף ואת פילוח היצוא לשוקי היעד. ואולם, באחרונה הוא החליט לשנות את המדיניות, ובכוונתו להתחיל השנה בפרסום דיווח רבעוני בלבד. "נתונים חודשיים אינם מצביעים על מגמה ולעתים מוטים בגלל תערוכה או חגים, ואילו נתון רבעוני הוא כבר בעל משמעות גדולה יותר", אמר.



מה צפוי לנו ב-2009?



"השנה יימשכו הקשיים. אם נגיע ליצוא בשיעור של 80%-85% משל 2008, נהיה במצב טוב. כדאי ליהלומנים לחפש שווקים חלופיים לשוק האמריקאי".



האם דה בירס שוב תשנה את שיטת המכירות שלה בשוק העולמי?



"דה בירס ממשיכה להחזיק במושכות ולהוביל את הענף, גם כשהיא מחזיקה ב-40%-45% ממנו. לרוסים, (באמצעות חברת אלרוסה הממשלתית - א"ק), מספר שתיים, נוח שיש מוביל. דה בירס עושה מה שהיא רוצה - יש לה לקוחות שמחויבים לה וכשתהיה התאוששות הם הראשונים שירגישו אותה. ההערכה שלי היא שמה שהיה הוא גם מה שיהיה. השיטה של הסייט (הקצאת יהלומים תקופתית ללקוחות קבועים - א"ק) תימשך".