>> הנה סיפור שמשקף בצורה יפה את ניגודי העניינים שיתגברו בשנים הקרובות בשוק ההון המקומי. ניגודי עניינים שבעבר כמעט לא התייחסו אליהם, ומעתה הם יהיו על השולחן בכל הסדר חוב. מדובר בניגודי עניינים בין בנקים למשקיעים מוסדיים, מנהלי קרנות פנסיה וקופות גמל.
אין ספק שהאינטרס הבסיס של המלווים לחברה - הן הבנקים הן המשקיעים המוסדיים - הוא כי החברה תצמח ותוכל לחהזיר חוב ולהמשיך לעשות עמם עסקים. ואולם בימים קשים האינטרסים של הנושים עלולים להתנגש. למשל, הבנק עשוי לרצות לקחת חברה לפירוק, בעוד מחזיקי האג"ח ירצו לראות בהתאוששותה.
זהו סיפורה של חברת אפיק הירדן הקטנה. בעלי איגרות החוב של אותה אפיק הירדן מצויים במאבק על החוב שלהם, כשבמרכז הדיון נמצא הבנק הבינלאומי - שמצד אחד הוא נושה של החברה ומצד שני הוא מצוי עמם באותה סירה כבעל אג"ח.
אפיק הירדן מצויה כבר בחדלות פירעון, ואחת מסדרות איגרות חוב שלה נסחרות בתשואה תלת-ספרתית של 325%, שאומרת שהחוב לא יוחזר במלואו. לא רק בעלי האג"ח אינם מאמינים בחברה.
באחרונה דווח כי מו"מ של החברה עם הבנקים, ובהם הבינלאומי, שלו היא חייבת כ-8.5 מיליון שקל, עלה על שרטון וכי הבנק מאיים לפעול לפירעון החובות בימים הקרובים. אפיק הירדן דיווחה כי היא בוחנת חלופות, ובהן פנייה לבית משפט לפירוק חברות.
בתקופה שבה יש לעתים אינטרסים מנוגדים בין בעלי האג"ח מקרב הציבור לבין הבנקים שהעמידו אשראי לחברות, הבנק הבינלאומי ובעלי האג"ח עשויים למצוא עצמם רבים על השאריות.
ואולם הבנק הבינלאומי הוא לא רק הנושה של החברה. בסרט של אפיק הירדן הוא חובש כמה כובעים נוספים.
ומי שהוביל את הנפקת החברה באוגוסט 2006? כמה מפתיע: חברת הבינלאומי חיתום, שהיא חברה בת של הבנק הבינלאומי. החברה גייסה באותה הנפקה 100 מיליון שקל. על פי כריכת התשקיף של אותה הנפקה, החברה ייעדה 37 מיליון שקל מהיקף הגיוס לבנק הבינלאומי, מתוך חובות שהסתכמו אז ב-42.5 מיליון שקל לבנק.
עמלת ההנפקה שגזרה חברת החיתום היתה 4.1 מיליון שקל, כשחלק הארי הלך לחתם המוביל הבינלאומי, בניהולו של אריה קאופמן.
פחות מחצי שנה אחרי, כשהגאות בשוק ההון נמשכת, גייסה החברה עוד 75 מיליון שקל בסדרת אג"ח נוספת. הפעם לא היה כתוב במקום כלשהו על גבי כריכת התשקיף שהחתם שהוביל את ההנפקה קשור לבנק שמממן את החברה. עמלת הניהול החיתום וההפצה הגיעה הפעם לכ-3.1 מיליון שקל, ושוב חלקה הגדול הגיע לבינלאומי חיתום.
במקביל, הבינלאומי רכש לנוסטרו שלו בהנפקה האחרונה, ואולי גם לאחר מכן, כ-20 מיליון שקל ערך נקוב של אג"ח.
כך, בכובע אחד הבנק הוא זה ששיווק לבעלי האג"ח את ההנפקה; הוביל את החברה לגיוס, בשוק שמתוכו החזירה חלק גדול מחובותיה לבינלאומי; ובנוסף גם נהנה מעמלות חיתום שמנות של כמה מיליוני שקלים.
מלווה, מממש ונושה
בכובע שני הבנק הוא זה שהלווה לחברה כסף והעניק לה אשראי בנקאי, וכעת אינו מוכן לפרוש לה חובות מחדש, וכן עשוי לפעול למימוש התחייבויותיה כלפיו. בכובע שלישי, מסתבר שהוא נושה גם מתוקף אחזקה בכ-20 מיליון ערך נקוב באגח מסדרה ג' של החברה.
אם לא די בכך, אסיפת בעלי האג"ח אישרה לפני כמה ימים את בחירתו של קאופמן, מנכל חברת החיתום של הבנק, לנציג מטעם בעלי האג"ח להגיע להסדר עם החברה.
"בחירתו של קאופמן לנציג בעלי האג"ח מסדרה ג' היא שערורייה. איני מבין מי מבין מחזיקי האג"ח הצביע בעד מהלך כזה. בין בנקים לבעלי אג"ח קיים ניגוד עניינים מובנה, ולא ייתכן שבנק שתובע חובות מהחברה יישב גם בכובע של נציג בעלי האג"ח", אמר אחד המחזיקים באג"ח של אפיק הירדן.
מבין המחזיקים באגח של אפיק הירדן אפשר לראות רק את אופן ההצבעה של קרנות הנאמנות באסיפה, שכן הן נדרשות לדווח לבורסה.
לפי שעה לא כולן דיווחו, אך שלוש החברות שכן דיווחו על הצבעתן באסיפה - מיטב, פריזמה ומגדל - התנגדו למינוי של קאופמן.
מהבינלאומי נמסר בתגובה: "נציג חברת החיתום הציג בפני מחזיקי האג"ח את המעורבות של הבנק. למרות זאת החליטו מחזיקי האג"ח לבחור בנציג חברת החיתום, מתוך הכרה שהוא יפעל לטובת כלל מחזיקי איגרות החוב. במקביל פועל הבנק כנושה של החברה".
הבינלאומי נושה של אפיק הירדן; וחברת החיתום של הבנק - נציגת בעלי האג"ח
מאת שרון שפורר
9.1.2009 / 7:05